בג"ץ 1204/10 נדאל סבחי עבדי אלחק נ. בית הדין הצבאי לערעורים

השופט א' רובינשטיין:

א.

עניינה של העתירה בבקשת העותר כי תינתן לו הארכת מועד להגשת ערעור על גזר הדין שהוטל עליו בבית המשפט הצבאי לערעורים, בגדרו הושת עליו מאסר עולם. נטען, כי הוא לא היה מיוצג, וכי לא התאפשר לו להיות בקשר עם בני משפחתו, כך שגם הם לא יכלו להסדיר את נושא הייצוג.

ב.

העותר הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של ניסיון לגרימת מוות בכוונה. ביום 19.9.04 נגזר עליו מאסר עולם. ארבע שנים לאחר מכן הגיש העותר בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, אל"מ משניות, דחה את הבקשה (ב"ש 5343/08 מיום 10.1.10), בציינו כי העותר לא נתן הסבר מניח את הדעת לעיכוב הממושך בהגשתה. צוין, כי לטענות העותר בדבר ניתוק בינו לבין בני משפחתו אין בסיס, וכי אמנם בעת הטיעון לעונש ציין הסנגור כי העותר פיטר אותו, אולם בית המשפט דחה את בקשתו לדחיית הדיון, שכן סבר

כי הסנגור נוקט בשלל תמרונים כדי להתחמק מלטעון לעונש.

ג.

אין בידינו להיעתר למבוקש. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בית המשפט הצבאי לערעורים ( בג"ץ 91/88

אבו דייה נ' בית המשפט הצבאי בעזה (לא פורסם); בג"ץ 1818/97

מחמד נ' בית הדין הצבאי לערעורים – לוד (לא פורסם); בג"ץ 1073/06

מסאלמה נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש (לא פורסם);

בג"ץ 7984/06

חאמד נ' בית המשפט הצבאי לערעורים – מחנה עופר (לא פורסם).

בית משפט זה יתערב בפסקי דין שכאלה רק במקרים של פגמים מהותיים של חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק, או מקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק ( בג"ץ 7333/03

יאסין נ' בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש (לא פורסם); בג"ץ 10416/05

אלחרוב נ' בית המשפט הצבאי ביהודה (לא פורסם); בג"ץ 3450/06

דויב נ' המפקד הצבאי, בית המשפט הצבאי לערעורים בעופר (לא פורסם)). לא מצאתי כי המקרה שלפנינו בא בקהלם של אלה. הערעור הוגש באיחור של ארבע שנים. קשה להלום הגשת ערעור באיחור כה רב, ונראה כי הסבריו של העותר אין בהם כדי להצדיק מתן הארכת מועד.

ד.

אין בידינו, איפוא, להיעתר למבוקש.