בג"ץ 1211/19 סוזי נדב ענתבי נ. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל

השופט י' עמית :

1.

בעתירה זו נתבקשנו להורות למשיבה 1 לבצע "פינוי וטיהור קרקע" במתחם בו מצוי המכון לטיהור שפכים בהרצליה (להלן: מתחם המט"ש ), אשר לטענת העותרת ידוע כ"קרקע מורעלת ומזוהמת", ולאסור על קידום הקמתן של שכונות מגורים במתחם זה מבלי שיבוצע סקר לבחינת מפגעים סביבתיים באזור. עוד נתבקשנו להורות למשיבה 3 להתייחס במפורש בהחלטת ממשלה לסוגיית ניתוב השפכים מהמט"ש למכון טיהור שפכי גוש דן (שפד"ן), "ולציין שבכל מתחם גליל ים לא יאפשרו בניית בריכות ללא קירוי".

כעולה מהעתירה ומהתגובה לה, מתחם המט"ש מצוי ברובו בתחום שיפוטה של עיריית הרצליה, ובחלקו בשטחה של המועצה האזורית חוף השרון. במתחם זה מצוי מכון לטיהור שפכים (מט"ש), אשר צפוי להתפנות בהתאם להסכם בין משרד האוצר, עיריית הרצליה, המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים. ביום 31.12.2018 החליט קבינט הדיור להכריז על מתחם המט"ש כמתחם מועדף לדיור, ולהקים במקום כ-1,100 יחידות דיור לאחר פינוי המט"ש; החלטה זו אומצה בהמשך בהחלטת ממשלה 4475 מיום 17.1.2019.

2.

העותרת, תושבת שכונת יד התשעה בהרצליה המייצגת את עצמה, העלתה בעתירתה מגוון השגות בנוגע להחלטה זו ולפרויקט הבנייה שעתיד לבוא בעקבותיה. בפרט נטען כי ישנה בעייתיות בהקמת שכונות מגורים באזור, הן לאור פעילות המט"ש במקום, אשר שחררה חומרים מזהמים אל הקרקע, והן לאור קיומם של מפגעים נוספים בסביבה (אנטנות סלולריות, קרבה לכבישים ראשיים, "מתקנים ביטחוניים", ועוד).

בין היתר נטען, כי מכיוון שבהחלטת הקבינט אושר מספר גדול יותר של יחידות דיור מהמספר שפורסם בדיווחים בתקשורת, ומכיוון שלא צוין בהחלטה היקף הקרקע שיוקצה ל"תעסוקה ומסחר", ייתכן שישנם היבטים בעייתיים בהחלטה זו שלא פורסמו לעיני הציבור. מה עוד, שהחלטת הקבינט התקבלה בנוכחותו של יו"ר הוועדה (שר האוצר)

בלבד, ונטען כי גם בכך יש טעם לפגם. העותרת הוסיפה והלינה על העובדה שבהחלטת הקבינט ובהחלטת הממשלה אין התייחסות ישירה ל"טיהור" הקרקע, על אף ש"הרי ידוע שהקרקע מורעלת ומזוהמת" – וזאת על בסיס דיווחים בתקשורת ודו"ח מטעם המשרד להגנת הסביבה משנת 2013, ממנו עולה כי המט"ש משחרר לקרקע חומרים מזהמים.

העותרת ציינה מספר הליכים משפטיים נוספים בעניין השלכות סביבתיות ותברואתיות של תכנון ובנייה, ובהם עע"ם 9403/17 הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור נ' כרמלי (26.6.2019), העוסק בגן הלאומי אפולוניה; ו-עת"ם (מנהליים ת"א) 28920-08-18 הרצליה למען תושביה נ' עיריית הרצליה , שם נטען כי עיריית הרצליה אינה ממלאת את חובתה לטהר מאסבסט את הקרקע במתחם גליל ים, בו מצוי המט"ש (דיון בעתירה זו קבוע ליום 11.9.2019, אך יוער כי בכתב ההגנה מטעמה טענה העירייה כי עבודות הטיהור למעשה בוצעו כבר בשנת 2016). לשיטתה של העותרת, מהליכים אלו ניתן ללמוד על התנהלותה הבעייתית של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל), אשר מופקדת על אישור תכנית הבנייה במתחם המט"ש, וכי גם מסיבה זו יש להתייחס בחשדנות להחלטות המדינה בעתירה שלפנינו.

3.

המשיבים טענו בתגובתם כי דין העתירה להידחות הן על הסף והן לגופה. נטען כי העותרת נמנעה מלצרף לעתירה משיבים רלוונטיים (עיריית הרצליה והוועדה לתכנון ולבנייה הרצליה); כי בנוגע לחלק מהטענות לא מיצתה העותרת את ההליכים העומדים בפניה; וכי חלק מהטענות שבעתירה הן מוקדמות. המשיבים פירטו כי בחודש אפריל 2019 התקיימה ישיבה במינהל התכנון, שבמהלכה הוצגה תכנית ראשונית לפרויקט בנייה במתחם המט"ש, ובסיומה "נקבע על ידי מתכננת הוותמ"ל כי נדרשת התייעצות עם יועצי הוותמ"ל בנושא הטיפול בקרקע החשודה בזיהום וכי יש לבצע השלמות של בדיקות סביבתיות, בין היתר בעניין זה". הובהר כי השלב הבא הוא הפקדת תכנית הבנייה בידי הוותמ"ל לשם התנעת תהליך אישורהּ, אך כי טרם נסגרה הדלת בפני העותרת להגשת התנגדויותיה לתכנית הבנייה בפני רשויות התכנון.

לגופו של עניין, המשיבים סברו כי אין עילה להתערבות בהחלטה להכריז על מתחם המט"ש כמתחם מועדף לדיור. הובהר כי ההחלטה ניתנה לאחר הליך שהתקיים כדין, וכי סעיף 33 לתקנון לעבודת הממשלה מתיר לוועדות לקבל החלטות במניין של אדם אחד, כל עוד יו"ר הוועדה או ממלא מקומו נוכח בדיון. עוד נטען כי החלטת הקבינט מאזנת כראוי בין השיקולים הסביבתיים שהועלו בעתירה, לבין הצורך להגדיל את היצע הדירות באזור.

בשולי הדברים, ציינו המשיבים כי ההכרזה על מתחם המט"ש כמתחם מועדף לדיור כבר הובאה בפני בית משפט זה, וכי דיון בנושא עתיד להתקיים ביום 29.7.2019 (בג"ץ 1345/19

פביאן נ' ממשלת ישראל ).

4.

דין העתירה להידחות על הסף, וזאת אף מבלי להידרש לטענה לגבי אי-צירוף משיבים. כאמור לעיל, המט"ש טרם פוּנה, בניית יחידות הדיור במקום לא החלה, תכנית הבנייה טרם הופקדה אצל הוותמ"ל, וגם לאחר שתופקד, ניתן יהיה להגיש התנגדויות לתכנית (סעיף 18(א) ל חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014 ). כידוע, לא בנקל ישים עצמו בית משפט זה בנעלי רשויות התכנון, בפרט כאשר ההליך התכנוני טרם הושלם ושלב הגשת ההתנגדויות לא מוצה (בג"ץ 6450/17 הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה נ' ועדת שרים לענייני תכנון, בנייה מקרקעין ודיור , בפסקה 3 והאסמכתאות שם ( 19.11.2017 ); בג"ץ 6598/18 שוקרי נ' הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים , בפסקאות 6-5 והאסמכתאות שם ( 9.1.2019 )). על העותרת למצות את ההליכים מול רשויות התכנון לפני שתפנה לבית משפט זה, ולאור ההבהרה מטעם המשיבים לפיה טרם הושלמו הבדיקות הסביבתיות, אף דומה כי העתירה שלפנינו מוקדמת. לא למותר לציין, כי כל טענותיה של העותרת בנוגע לתכנית הבנייה במתחם המט"ש, ניתוב השפכים מהמט"ש לשפד"ן בבוא העת, ויתר הסוגיות שהועלו בעתירה – שמורות לה.

5.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.