פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
1211/97
בפני:
כבוד השופט ת' אור
המ
בקש
:
כלל השקעות בנדל"ן בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
עו"ד תלמי חגי
2.
עו"ד סימיס רם
3.
עו"ד יוסף ישורון
4.
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
5.
מדינת ישראל אגף הרישום והסדר מקרקעין
6.
אליהו בהלול חברה בע"מ
7.
אליהו בהלול
8.
שמר הדסה
9.
סולוביצ'יק אברהם
בקשת רשות
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.1.97
בת"א 754/94 שניתנה על ידי כבוד השופט ביין
בשם
המבקשת: עו"ד א' קוזלובסקי
החלטה
1.במסגרת תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בקשה המבקשת לצרף כנתבעים נוספים את שלושת המשיבים הראשונים, עורכי דין במקצועם ( להלן: עורכי הדין ) כנתבעים נוספים. על פי הבקשה לתיקון כתב התביעה, מיוחסים לעורכי הדין מעשי רשלנות וחוסר תום לב, ובגין אלה תובעת מהם המבקשת פיצויים על נזקים שנגרמו לה.
על פי האמור בבקשה ובכתב התובענה המתוקן, אותו ביקשה המבקשת להגיש, כל המעשים המיוחסים לעורכי הדין נעשו במועדים אשר קדמו בלמעלה משבע שנים ליום הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, אשר הוגשה ב5.11.96-.
עורכי הדין התנגדו לתיקון כתב התביעה, ובית המשפט המחוזי קיבל את טענותיהם ודחה את הבקשה לתיקון. על כך הוגשה בקשה זו לרשות ערעור.
2.משנטענה טענה בדבר התיישנות עילות התביעה נגד עורכי הדין, היה על בית המשפט המחוזי לבחון, במסגרת הבקשה לתיקון כתב התובענה, את השאלה אם אכן חלה התיישנות לגבי התובענה נגד כל אחד מעורכי הדין. אם עילות התביעה נגדם התיישנו, מה טעם בצירופם כנתבעים, כשמיד בסמוך יהיה על בית המשפט לדחות את התביעה נגדם על הסף?
אכן, הלכה היא שאין מתירים לתובע להעלות באמצעות תיקון כתב תביעה עילה אשר לא יכול היה להביא לדיון אילו הגיש את תביעתו ביום בו הותר לו התיקון ( עזבון המנוח בורנשטיין נ' "עורות" בית חרושת לעורות בע"מ , פ"ד יח' 306; וכן זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעות, פיסקה 284 בעמודים 351-350). בענייננו, אם ביום הגשת הבקשה לתיקון התובענה התיישנה התביעה נגד עורכי הדין, צדק בית המשפט המחוזי כשדחה את בקשת התיקון.
3.חזית המחלוקת בפני בית המשפט המחוזי היתה כזו, שלא היה חולק שעד למועד הגשת הבקשה תיקון התובענה חלפה תקופת ההתיישנות. כנגד זאת טענה המבקשת, שעומדת לה הטענה של "התיישנות שלא מדעת", במובן סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשכ"ח1958- ( להלן: סעיף 8 ). על פי סעיף זה:
"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".
כדי לאשש טענה זו, צורף לבקשה לתיקון התובענה תצהיר של סטודנטית העובדת במשרד בא כוח המבקשת, ובו נאמר:
"רק במהלך חודש נובמבר 1995 התקבלו במשרדנו העתקים ממסמכים הנוגעים לתביעה שבנדון ומצביעים על מעורבותם של הנתבעים 9-7 (עורכי הדין - ת"א) ברישום עיסקת המקרקעין נשוא התובענה".
אלה העובדות היחידות בתצהיר אשר יש בהן התייחסות לדרישות סעיף 8.
4.את קיומן של הנסיבות הנזכרות בסעיף 8 על הטוען להן להוכיח. והנה, כל שנאמר לעניין זה הוא כמצוטט לעיל, דהיינו ציון המועד בו התקבלו המסמכים הרלוונטיים לתובענה נגד עורכי הדין אצל בא כוח המבקשת. אין כל אמירה או תאור מצב, על פיהם העובדות הרלוונטיות או המסמכים כאמור לא הגיעו לידי המבקשת קודם לכן מנימוקים שאינם תלויים בה, וכי גם לו נהגה בזהירות סבירה לא היתה יכולה לדעת עליהם בתאריך מוקדם יותר. צדק, על כן, בית המשפט המחוזי, כשקבע שאין באמור בתצהיר די כדי להחיל את הוראות סעיף 8 בענייננו. בפרט, שכל המסמכים הנזכרים בתצהיר נמצאו בתיק הרישום בלישכת רישום המקרקעין ובזהירות וזריזות מתאימים ניתן היה ללא קושי להגיע אליהם.
יוסף עוד, שעל אף שמטיעון עורכי הדין, אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בכתב, צריך היה להיות ברור למבקשת שאלה טוענים לכך שתנאי סעיף 8 אינם מתמלאים, לא עתרה להגשת תצהיר נוסף. רק בבקשה זו לרשות ערעור, בדרך שאינה הולמת, הוסיפה עובדות - השנויות במחלוקת בין הצדדים - אשר זכרן לא בא בתצהיר שהוגש לבית המשפט המחוזי.
5.על סמך כל האמור לעיל, נדחית הבקשה.
המבקשת תשלם לכל אחד מעורכי הדין - המשיבים 3-1 - הוצאות בקשה זו בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, יב' בתשרי התשנ"ח
(13.10.97).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
עכב/
97012110.
E05