בג"ץ 1220/19עיריית כפר סבא נ. מועצת הרבנות הראשית לישראל

השופט נ' סולברג :

עניינה של עתירה זו – השגותיה של העותרת, עיריית כפר סבא, בנוגע להחלטת המשיבה 1, מועצת הרבנות הראשית לישראל, לבטל את מינויו של הרב ראובן הילר כרב רושם נישואין בעיריית כפר סבא, ולמנות במקומו את הרב דוד אוחיון.

בגמר הדיון, בהמלצתנו, חזרה בה העותרת מעתירתה. נסביר בתמצית את הטעמים שביסוד המלצתנו.

לשיטת העותרת, החלטתה של מועצת הרבנות נגועה בפגמים שונים המצדיקים את ביטולה. בא כוחה פירט את הפגמים, והוסיף עליהם עוד, גם ב"כ המשיבה 4. בתמצית שבתמצית, טענו העותרת והמשיבה 4 להתקיימותם של הפגמים הבאים: ההחלטה התקבלה באופן שרירותי, מבלי שהתקיים דיון סדור; העדר הנמקה בהחלטה; אי-מתן זכות טיעון לעירייה ולמועצה הדתית של עיריית כפר סבא; תשתית עובדתית שאינה מספקת; הפעלת שיקולים שאינם ממין העניין, ותוך ניגוד אינטרסים; חוסר סבירות מהותית בהחלטה.

בתגובה המקדמית מטעם המשיבים 3-1 ובדברי באת כוחם בדיון היום נטען, כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערבות בהחלטה למנות את הרב אוחיון. בתגובה נטען, בכתב ובעל-פה, כי מועצת הרבנות הראשית קיבלה את ההחלטה בהתאם לסמכותה המעוגנת בהוראת סעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-1980, שלפיה אחד מתפקידיה של המועצה הוא "מתן כשירות לרב לכהן כרב רושם נישואין ומינוי רושמי נישואין מבין הרבנים שקיבלו כשירות כאמור" . עוד נטען, כי בניגוד לטענת העותרת, ההחלטה התקבלה לאחר שהתקיימו מספר הצבעות של חברי המועצה – תחילה, פעם ופעמיים, במשאל טלפוני, לאחר מכן – בישיבת המועצה שבה נכחו 13 מתוך 15 חברי המועצה. כמו כן הובהר בתגובה, כי מינויו של הרב הילר לא הובא לאישור המועצה כדין, ועל כן הוא חסר תוקף. משכך, מינויו של הרב אוחיון התבצע בעת שבה לא כיהן רב רושם נישואין בכפר סבא, ובנסיבות אלו נתון למועצת הרבנות הראשית שיקול דעת רחב למנות רב כפי שנעשה. על רקע הדברים הללו, והדברים שאמרנו בדיון היום, לא מצאנו עילה מבוררת להתערבותנו.

העתירה נדחית אפוא בזאת; אין צו להוצאות.