פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"א 97 /
1221
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשת
:
סניור
דליה
נגד
המשיב
:
סניור
יוסף
בקשת רשות ערעור על ה
חלטתו של בית המשפט
המחוזי
בירושלים מיום 9.2.97 בת"א 1074/97
שניתנה
על ידי כבוד השופט א.צ. בן-זמרה
ובקשה
לאיחוד עניינים
בשם
המבקשת: עו"ד אהוד ילינק
בשם
המשיב: עו"ד לאה (לוי) הלחמי
החלטה
1.בפני שתי בקשות שעניינן הפורום הראוי לדון בסכסוכים שבין הצדדים, שהם בעל ואשה.
2.הבקשה הראשונה שהונחה בפני היא בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ד"ר א"צ בן זימרה) שהורה על העברת תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיב, ואשר עניינה מתן חשבונות ותשלום המגיע למבקשת, לטענתה. בית המשפט המחוזי קבע, כי הואיל ונושא התביעה הוא "ענייני משפחה", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה1995- הרי בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הוא בית משפט השלום לענייני משפחה לנפת רמלה ורחובות, שמושבו ברמת גן. שכן בתחומו מצוי מקום המגורים האחרון של בני הזוג.
3.המבקשת מבקשת לערער על החלטה זו. לטענתה היה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בתביעתה, שכן בעת הגשת התביעה התגוררה בירושלים ומקום ביצוע החיוב שביצועו נדרש היה אף הוא בירושלים. עוד טוענת המבקשת, כי בית המשפט לענייני משפחה לנפת רמלה ורחובות אינו מוסמך כלל לדון בענייני בני הזוג, שכן השניים התגוררו בתחום הנפה זמן קצר בלבד, ואף זאת עקב חוסר תום ליבו של המשיב. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי אפילו היה העניין מצוי בסמכותן המקבילה של שתי ערכאות היה על בית המשפט המחוזי לכבד בחירתה להתדיין דוקא בפני בית המשפט המחוזי.
4.המשיב מתנגד למתן רשות ערעור המבוקשת. לגירסתו, החלטת בית המשפט המחוזי מעוגנת היטב בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה1995- (להלן: "החוק"), זאת בהתחשב בנושא התביעה (סעיפים 1 ו2- לחוק) ובמקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג (תקנה 258ג (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). המשיב דוחה את טענת המבקשת, לפיה נבע מעברם של בני הזוג להתגורר במודיעין מחוסר תום ליבו של המשיב וטוען, כי המעבר למודיעין נעשה מטעמים ענייניים.
5.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. עניינה של התביעה הוא בעליל "ענייני משפחה", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק ולפיכך הערכאה הראויה והמוסמכת לדון בה היא בית משפט לענייני משפחה. לבית המשפט לענייני משפחה בנפת רמלה רחובות סמכות מקומית ועניינית לדון בתביעה. טענת המבקשת, לפיה נובע מעברם של בני הזוג להתגורר בתחום שיפוטו של בית משפט זה מחוסר תום ליבו של המשיב אינה נתמכת בראיות של ממש או בהגיונם של דברים. לפיכך לא מצא בית המשפט קמא מקום לדון בה ואף אני איני מוצא מקום לעשות כן.
6.משהוכרעה בקשה זו עומדת בפני בקשה לאיחוד הליכים לפי סעיף 6(א) לחוק. זאת בהתייחס להליכים נשוא בקשת רשות הערעור ולהליכים המתנהלים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. נוכח האמור לעיל ולאחר עיון בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט פ' מרכוס) מיום 15.4.97, אני מורה, כי ההליכים המתנהלים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (המ' 4247/97, המ' 1933/97, תמ"ש 2590/97, המ' 62/97, 222/97) יועברו לבית המשפט לענייני משפחה לנפת רמלה ורחובות, שמושבו ברמת-גן ויידונו יחדיו עם ההליכים נשוא בקשת רשות הערעור.
ניתנה היום, י"ז בסיון התשנ"ז
(22.6.97).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97012210.
A03
/דז/