החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 127/97 פרופ' יוסף רוזן נ. בית הדין הרבני הגדול

ניתן ביום

בקצרה

משפט חוקתי · איחוד דיונים בבג"ץ ודיון נוסףבקשה לאיחוד דיון בעתירה לבג"ץ עם דיון נוסף תלוי ועומד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את בקשת העותר לאיחוד הדיון בעתירתו בבג"ץ 127/97 עם דיון נוסף בדנג"ץ 2392/96. נקבע כי דיון נוסף מבוסס על פסק דין קיים ואינו מתאים לאיחוד עם עתירה שטרם נדונה לגופה, וכן כי אין זהות מלאה בין ההליכים. עם זאת הורה בית המשפט לעכב את הדיון בעתירה עד להכרעה בדנג"ץ.

העובדות

העותר הגיש בקשה לאיחוד הדיון בעתירתו בבג"ץ 127/97 עם דיון נוסף התלוי ועומד בדנג"ץ 2392/96. לטענתו קיימת זהות בין ההליכים מבחינה עובדתית ומשפטית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאחד דיון בעתירה לבג"ץ עם דיון נוסף תלוי ועומד בהליך אחר?
  2. 2.האם יש לעכב את הדיון בעתירה עד להכרעה בבקשה לדיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    דיון נוסף מתבסס על פסק דין של ערכאה זו, ולכן אין לצרף לו עתירה שטרם החל הדיון בה לגופו של עניין.

    ״דיון נוסף, מעצם טיבו, מתבסס על פסק דין של ערכאה זו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין זהות מוחלטת בין ההליכים, ולכן דין הבקשה לאיחוד הדיון להידחות.

    ״אין ביניהם לכאורה זהות מוחלטת בשורה של מאפיינים״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    נימוקי העותר מבססים לכאורה יסוד לעיכוב הדיון בעתירה עד להכרעה בבקשה לדיון נוסף.

    ״נימוקיו של העותר בבקשה לאיחוד הדיון מבססים לכאורה יסוד, לעיכוב הדיון״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • בג"ץ
  • עיכוב דיון
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

127/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

העותר

:

פרופ'

יוסף רוזן

נגד

המשיבים

:

1.

בית הדין הרבני הגדול

2.

בית הדין האזורי בתל-אביב

3.

ד"ר דליה רוזן

בקשה לאיחוד העתירה

עם דנג"ץ 2392/96

בשם

העותר: עו"ד אלחנן לי

החלטה

1.בפני בקשת העותר בבג"ץ 127/97 לאיחוד הדיון בעתירתו עם דיון התלוי ועומד בדנג"ץ 2392/96. העותר טוען, כי נוכח הזהות הקיימת בין שני ההליכים, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי, מן הדין לקיים הדיון בשני התיקים במאוחד.

2.דין הבקשה להידחות. הטעם לכך הוא כפול: ראשית , דיון נוסף, מעצם טיבו, מתבסס על פסק דין של ערכאה זו

(ראה סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-). אין המדובר רק בדיון בפני הרכב מורחב, אלא בדיון נוסף של עניין שכבר נדון. מטעם זה, אין זה מן הדין כי לדיון מעין זה תצורף עתירה, שטרם החל הדיון בה לגופו של עניין וממילא לא ניתן בה גם פסק דין על ידי בית משפט זה לגופו של עניין. שנית , אף לגופם של התיקים, ולמרות הזהות הלכאורית בחלק מן העניינים שנדונו בהם, אין ביניהם לכאורה זהות מוחלטת בשורה של מאפיינים (מן הטעמים המובאים בין היתר, בתשובה לעתירה - ומבלי להכריע בשוני זה לגופו של עניין). מטעמים אלה, נחה דעתי כי דין הבקשה לאיחוד הדיון, להידחות.

3.בה בעת, נימוקיו של העותר בבקשה לאיחוד הדיון מבססים לכאורה יסוד, לעיכוב הדיון בה עד להכרעה בעתירה לדיון נוסף (2392/96). על כן אני מורה, כי הדיון בבג"ץ 127/97 יעוכב בשלב זה, ויתקיים לאחר מתן פסק דיננו בדנג"ץ 2392/96.

ניתנה היום, ג' בטבת התשנ"ט (22.12.98).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97001270.

A05

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1דיון נוסף מתבסס על פסק דין של ערכאה זו, ולכן אין לצרף לו עתירה שטרם החל הדיון בה לגופו של עניין.
  2. 2אין זהות מוחלטת בין ההליכים, ולכן דין הבקשה לאיחוד הדיון להידחות.
  3. 3נימוקי העותר מבססים לכאורה יסוד לעיכוב הדיון בעתירה עד להכרעה בבקשה לדיון נוסף.