בג"ץ 1287/00 חאלד רעיד נ. מדינת ישראל

1.חמשת העוררים הובאו לדין פלילי בבית משפט השלום בכפר-סבא. כתב האישום מייחס לכולם עבירות של סחיטה בכוח, פציעה בנסיבות מחמירות וכליאת שווא. לעורר מס' 3 מיוחסת גם עבירה של הדחה בחקירה. העבירות המיוחסות לעוררים 2-5 נוגעות לשני מעשי עבירה שנתקיימו בתוך יומיים ואילו העבירות המיוחסות לעורר 1 בוצעו על-פי כתב האישום רק בהזדמנות אחת.

המדינה ביקשה בבית משפט השלום להורות על מעצר העוררים כולם עד תום משפטם. בית משפט השלום בהחלטתו מיום 28.11.99 קבע תחילה כי יש לשחרר את העורר מס' 1 וכי יש לבחור בחלופת מעצר באשר ליתר העוררים. בית המשפט מצא כי ניתן להסתפק לגביהם בחלופת מעצר ולהבטיח את בטחונם של המתלוננים על ידי הרחקת העוררים מן המקום בו מצויים המתלוננים. לפיכך הורה להם להציג בפניו הצעה מפורטת בהתאם.

על ההחלטה לשחרר את העורר מס' 1 הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי וזה הורה על מעצרו של העורר עד תום משפטו. העורר השיג על כך לפני בית המשפט העליון ובדיון שנתקיים כאן ביום 15.12.99 הוחלט, בהסכמת בעלי הדין, להחזיר את עניינו של העורר 1 לבית משפט השלום על-מנת שיבחן לגביו את האפשרות להמיר את המעצר בחלופה אחרת.

בא-כוח המדינה הודיע באותו מעמד כי אין בהסכמה הזו, שבאה מטעם המדינה, משום הבעת עמדה לגופה של השאלה האם אכן ראוי היה לבחור בחלופת מעצר בעניינו של עורר זה ובעניינם של העוררים האחרים.

2.משחזר הדיון לפני בית משפט השלום, הציג בא-כוח העוררים לבית המשפט חלופה למעצר בדמות שהות מוחלטת בדירת מגורים בכפר ג'סר אל-זרקא שמחוץ למקום המגורים הרגיל שלהם. הוא הציג בפני בית המשפט הסכם שכירות שנכרת בינם לבין הבעלים בדירה ועל-פיו הושכרה להם הדירה למגוריהם ולמגורי בני משפחותיהם למשך שנה.

משהביאו העוררים לפני בית משפט השלום את הצעתם האמורה הודיע בית המשפט ביום 31.1.2000 כי הוא יחליט אם לאמץ אותה "רק לאחר שהמשכיר יתייצב בבית המשפט ותהיה בפני בית המשפט אינפורמציה ברורה לגבי הדירה המוכרעת ומיקומה".

עוד הוסיף בית משפט השלום וקבע כי בנוסף לכך על העוררים להציע שמותיהם "של שני ערבים לפחות" שיבואו בפני בית המשפט ויתחייבו לגור בדירה המוצעת או לפקח בדרך אחרת על קיום תנאי מעצר הבית.

על החלטה זו האחרונה הגישו העוררים ערר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב אולם בית המשפט קבע בהחלטתו מיום 16.2.2000 כי אין מקום לדון בערר משום שלא מדובר בהחלטה סופית ומשום "שבין כה וכה לא מצאתי כי נפל פגם בשיקול דעתה של השופטת הנכבדה".

3.העוררים טוענים היום כי שגה בית המשפט המחוזי משסבר כי החלטת בית משפט השלום אינה החלטה סופית. המשיבה טוענת לעומתם כי אכן לא נסתיים ההליך המתקיים בבית משפט השלום, שכן בית המשפט לא הכריע סופית בשאלה אם לאמץ חלופת מעצר בעניינם של העוררים. נציג המדינה גם הסביר כי בכוונתו לשמור לעצמו את הזכות לערור על עצם ההחלטה של בית משפט השלום לבחור בחלופת מעצר והוא מציין כי האפשרות לעשות זאת תקום רק עם מתן החלטה סופית באשר לתנאי השחרור.

4.ואכן, מעיון בהחלטת בית משפט השלום לא ניתן ללמוד כי המדובר בהחלטה סופית בשאלת מעצרם של העוררים. נראה כי יש צורך להשלימה לאחר שיודיע בא-כוח העוררים לבית המשפט קמא אם אכן מקובלת עליהם האפשרות של המצאת שני ערבים להבטחת תנאי השחרור. משיתן מענה לשאלה זו ישלים בית משפט השלום את מלאכתו בשאלה הנדונה.

הדיון בבקשה נמשך מזה זמן, ונראה כי לשני הצדדים עניין משותף בהשלמתו בהקדם האפשרי. לפיכך יודיע בא-כוח העוררים לבית משפט השלום אם בכוונתו להציע ערבות של שניים נוספים כאמור ואם לאו, ועם הגשת ההודעה יקבע דיון בהקדם האפשרי על-מנת להשלים את ההחלטה. הדיון יוחזר לבית משפט השלום.