בג"ץ 1315/00מדינת ישראל נ. דוד סקורי

1.המשיב הובא לדין פלילי בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע באשמה של ניסיון לרצח. על-פי הכתוב בכתב-האישום בא המשיב לבית גרושתו כשהוא נושא עימו סכין ובקבוק המכיל טרפנטין ותמיסה חומצית. הוא ארב לה בחדר השירותים ולאחר דין ודברים עימה, משבאה הביתה, נעל את דלת הכניסה לבית, תקף אותה ודקר אותה בסכין בכל חלקי גופה. הוא שפך על גופה ועל פניה את התמיסה שבבקבוק שהכין וגרם לה חבלות חמורות, פצעי דקירה וכוויות. שכנה שנכנסה לדירה וניסתה להצילה מידיו הותקפה על-ידי המשיב שאיים לדקור גם אותה. המשיב נמלט מן המקום והמשטרה לא הצליחה לאתרו במשך שמונה ימים.

2.כתב האישום נגד המשיב הוגש ביום 10.6.99 וישיבת המענה נקבעה ליום 4.7.99. באותו יום לא התייצב הסניגור והישיבה נתקיימה למחרת. כתב האישום הוקרא למשיב, הוא השיב עליו ביום 11.7.99 והעדויות החלו להישמע ביום 11.10.99. פרשת ההגנה נקבעה ליום 16.1.2000 אולם בא-כוח המשיב ביקש שלא לקיים את הישיבה באותו יום והצהיר כי לאור הדחייה שביקש לא יתנגד להארכת המעצר בשלושה חודשים.

היום מבקשת המדינה להאריך את מעצרו בתשעים יום החל מיום 9.3.2000, מועד בו מסתיימים תשעת החודשים הראשונים למעצרו. בא-כוח המשיב הודיע כי אינו חוזר בו מהסכמתו אלא שמרשו הוא שמבקש להתנגד לבקשת המדינה מטעמים שעיקרם בטענותיו כנגד האישומים המיוחסים לו.

3.בנסיבות המקרה ראוי להיעתר לבקשת המדינה. מסוכנותו של המשיב נלמדת מהעבירה המיוחסת לו ומהנסיבות החמורות המתוארות בכתב האישום. הוסיפו לכך את הסכנה שהוא עשוי להימלט מן הדין, את החשש שינסה להשפיע על עדים ואת עמדתו של הסניגור בבית המשפט המחוזי והרי לנו טעמים ראויים התומכים בבקשת המדינה.

אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב למשך תשעים ימים נוספים החל מיום 9.3.2000 או עד למועד מתן פסק הדין, הכל לפי המוקדם יותר.