בג"ץ 132/12 רפ"ק אדיב אבו סמרה נ. משרד המשפטים מחלקת עררים

א.

עתירה זו עניינה החלטת פרקליטות המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד משיבים 5-3 בעקבות טענות לגבי דברים שנאמרו ונכתבו על-ידיהם במהלך טיפול בנושאים שבהם היו מעורבים העותרים. מח"ש והמשנה לפרקליט המדינה (בערר) החליטו שלא לפתוח בחקירה פלילית, אלא להעביר את התיק לבחינה משמעתית, תוך שהדלת לעניין הפלילי לא ננעלה ככל שיעלה צורך בעקבות הבחינה המשמעתית.

ב.

לטענת העותרים החלטה זו אינה סבירה בעליל, ואילו המשיבים מגינים עליה. כאן המקום לציין, כי לעתירה זו קדמה עתירה קודמת ולגבי מה שהיה כרוך בה ובהשתלשלות בכלל עלו סימני שאלה באשר לדיוק הפרטים שנמסרו על-ידי גורמי המדינה, וברי מכל מקום כי היו גם טעויות כאלה ואחרות, שהעותרים רואים לא כטעויות אלא ככוונת מכוון. ככלל אמנם עלינו לצאת מהנחת תקינות המינהל, אך לא נכחד, והדברים נאמרים באורח כללי ולאו דווקא במקרה דנא, יש קושי מובנה לבית משפט זה בשבתו בבג"ץ כערכאה ראשונה לברר עובדות כהוייתן, מהיעדר חקירות. גם מטעם זה, מעבר לחובת ההגינות הכללית המוטלת במיוחד על המדינה, חשוב להקפיד בשבע עיניים על דיוק הנמסר בתגובות המדינה. אנו מאמינים כי זו גישתה של הפרקליטות על מחלקותיה ואין כל ספק בכך, אך כל שאינו צריך להיאמר, טוב שגם ישוב וייאמר.

ג.

לגופם של דברים איננו רואים להיעתר לעתירה. איננו רואים להתערב בהכרעתו של המשנה לפרקליט המדינה, ומאמינים אנו כי הבדיקה במחלקת המשמעת תיעשה בהקדם, נוכח חלוף הזמן, ובאופן מקצועי כראוי. בסופו של יום – והדברים נאמרים באופן כללי – ראוי שהדברים ייבדקו, שכל הנחוץ ייעשה על מנת שצדק ייעשה, אך גם לא יבולע לשווא לפלוני או אלמוני.

ד.

העתירה נמחקת בנתון לאמור ללא צו להוצאות.