בג"ץ 1326/01 דראר מוחמד מוחסן נ. ג'ודה עבדלחאפז

אני דוחה את הבקשה להחזיר את התיק אל המרשם.

ביום 17.6.02 הורה כב' הרשם שחם על דחיית הערעור באין הפקדת ערבון. היה זה לאחר שביום 3.6.02 נעתר כב' הרשם שחם לבקשת אורכה להפקדת ערבון וקבע כי יש להפקיד את הערבון עד יום 6.6.02 "ולא - יידחה הערעור".

המערערים הגישו בקשה בכתב למתן אורכה נוספת להפקדת ערבון ביום 22.9.02. הם העלו טענות שונות בנוגע ליכולתם להפקיד את הערבון, ובהן טענות הנוגעות למצב הבטחוני ולתכיפות המצאות טנקים בפאתי רמאללה, דבר אשר מנע מבא כוח המערערים להגיע למשרדיו.

בקשה זו הועברה לתגובת המשיבים, ואלה הצביעו על משך הזמן הניכר שלחף מאז דחיית ההליך ועד שהוגשה בקשה למתן אורכה. כן הצביעו המשיבים על משך הזמן הניכר שחלף עד שהופקד הערבון (בקשה ראשונה להארכת מועד הוגשה ביום 15.5.01).

איפשרתי למערערים להגיב על הדברים, ואלה טענו כי החלטת הרשם מיום 17.6.02 לא הגיעה לידיהם. ואולם בכך אין משום מענה מספיק, שכן היה על המבקשים להודיע אם ידעו על דבר החלטת הרשם מיום 3.6.02 אשר קצבה מועד להפקדת הערבון. למרות שהמערערים התבקשו פעם אחר פעם להגיב על שאלה זו, הם לא עשו כן ובנסיבות אלה אין ביכולתי לקבל את בקשתם להארכת מועד, שכן המערערים לא הסבירו מדוע לא פעלו על פי ההחלטה מיום 3.6.02 ומשך הזמן שחלף מאז אותה החלטה ועד להגשת הבקשה להארכת מועד מלמד על זניחת ההליך.

הבקשה למתן אורכה נדחית.