פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
1335/18
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
העותרים:
1. מולועלם סג'ין
2. ווגנש סג'ין
3. מלשיוו סג'ין
4. טקלה סג'ין
5. אידלוויט סג'ין
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. מנהל רשות האוכלוסין
וההגירה
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.
העתירה שבכותרת כוונה לביטול החלטת המשיב 1 (להלן: שר הפנים ) המורה על ביטול אזרחותם של העותרים ולחלופין להכרה ביהדותם מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות ).
2.
בתמצית אציין כי העותרים 4-1 עלו מאתיופיה בשנת 2014 מכוח סעיף 4א(א) לחוק השבות, וזאת תוך שימוש בזהות שאולה (סעיפים 21-20 לעתירה). לאחר שנמסר לעותרים על ביטול אזרחותם כתוצאה מהנסיבות בהן היא ניתנה, הם הגישו את העתירה שבכותרת. בתגובה מטעם המדינה שניתנה טרם התקיים דיון בעתירה צוין כי מדיניות המשיבים השתנתה, וכעת אזרחות שניתנה בזהות שאולה אינה בטלה מאליה כפי שסברו המשיבים בעבר אלא שר הפנים יפעל לביטולה בהתאם להוראות סעיף 11(ב)(1) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות ) היינו באמצעות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. עוד צוין כי עד להכרעת בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה, ימשיכו העותרים להחזיק באזרחותם. נוכח האמור ובהסכמת הצדדים, נמחקה העתירה בפסק דינו של בית משפט זה מיום 13.9.2018. נותרה הכרעה בבקשה לפסיקת הוצאות היא הבקשה שלפניי.
3.
לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל דעה כי יש לפסוק הוצאות לטובת העותרים, אם כי על הצד הנמוך. בפסיקת ההוצאות התחשבתי בכך שמקורה של העתירה הוא שימושם של העותרים בזהות שאולה (ראו והשוו: בג"ץ 6994/98 חמאדה נ' שר הפנים (13.12.1999)). יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהגשת העתירה הובילה לשינוי במדיניות המשיבים, אשר אם היה מבוצע עוד בעת שפנו העותרים לראשונה, היה בו כדי לייתר את הגשתה, על כל ההוצאות הכרוכות בכך.
4.
אם כן, במכלול נסיבות העניין ראיתי להעמיד את הוצאות העותרים על סך של 1,500 ש"ח.
ניתנה
היום, ו' באדר א התשע"ט (11.2.2019).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת