בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"צ
97 / 1341
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט י' קדמי
כבוד השופט י' טירקל
העותר ת :
מז'ריצ'ר מרינה
נגד
המשיבים :
1. בית אורה
2.בית הדין הארצי לעבודה
פ ס ק - ד י ן
1.
העותרת עבדה כאחות במעון הורים של המשיבה מס' 1 (להלן - "המשיבה"). אחרי שפוטרה מעבודתה, הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים לחייב את המשיבה לשלם לה הפרשי שכר בגין עבודה בשבתות, הפרשי משכורת ודמי הודעה מוקדמת על פיטורים. ענינה של העתירה היא העילה הראשונה בלבד.
רשמת בית הדין דנה בתביעה בדיון מהיר וקבעה כי העותרת שהתה בשבתות בבית האבות, כאחות בכוננות אולם נזקקו לשרותיה רק במקרי חרום . עוד קבעה כי המשיבה שלמה לעותרת עבור הכוננות את התשלומים שעליהם הסכימו בעלות הדין ודחתה את תביעתה של המבקשת לתשלום נוסף עבור הכוננות.
2.
העותרת ערערה, אחרי נטילת רשות, לפני בית הדין האזורי. תביעתה נדחתה על סמך הממצאים העובדתיים שקבעה הרשמת. כן אימץ בית הדין את מסקנתה המשפטית של הרשמת, לפיה יש להבחין, בנסיבות המקרה, בין שעות הכוננות של העותרת לבין שעות עבודתה אצל המשיבה.
בקשתה של העותרת להרשות לה לערער על פסק הדין
נדחתה על ידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה בנימוק, שאין כאן סוגיה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מהענין הקונקרטי של הצדדים לסכסוך.
3.
בעתירה שלפנינו עותרת העותרת לבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. לטענתה מדובר במקרה של הפלייה, בשל היותה עולה חדשה מרוסיה. עוד טענה כי פסק הדין פוגע בציבור העולים, יוצר מצב אבסורד לגבי ההבחנה בין עבודה לכוננות, ופוגע בעקרון הצדק. המשיבה השיבה תשובה מקדמית על העתירה כפי שנצטוותה.
4.
אין ממש בעתירה.
רשמת בית הדין האזורי שמעה את עדויותיהם של בעלי הדין ובסופו של דבר החליטה לאמץ את גרסת המשיבה ולדחות את גרסתה של העותרת, כן קבעה כי המשיבה שלמה לעותרת את התשלומים המוסכמים. בית הדין האזורי לא מצא מקום להתערב בהחלטתה. כן לא מצא נשיא בית הדין הארצי, כאמור, הצדקה להרשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מן הטעמים שצוינו. מאותם טעמים לא מצאנו אף אנו עילה להתערבותו של בית משפט זה.
5.
העתירה נדחית.
ניתן
היום, ז' בניסן תשנ"ז (14.4.97).
המשנה לנשיא
ש ו פ ט
ש ו
פ ט
העתק מתאים
למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT
/
מפ
- 134197