בג"ץ 1368/13 דב אודראן נ. מדינת ישראל

השופטת ד' ברק-ארז:

1.

בעתירה שבפנינו מעלה העותר, הנמצא במעצר עד תום ההליכים, טענות שונות בנוגע להליכים פליליים ואזרחיים שמתנהלים בעניינו בבתי המשפט. העותר כלל בעתירה

סעדים רבים, המכוונים כנגד גורמים שונים, שאף לא צוינו במפורש כמשיבים בעתירה: שחרורו ממעצר בערבות עצמית; ביטול תסקיר המבחן שניתן בעניינו; צו האוסר על אשתו לעשות שימוש בחשבון הבנק המשותף שלהם; וביטול ההליך הפלילי נגדו. העתירה כללה גם טענות באשר לכך שעורך הדין אשר מונה לעותר מטעם הסנגוריה הציבורית אינו מייצגו גם בהליך האזרחי שבו הוא מעורב.

2.

דין העתירה להדחות על הסף. העתירה מנוסחת באופן כללי והיא נעדרת תשתית עובדתית קונקרטית. העותר לא ציין מי הם המשיבים שהעתירה מופנית כנגדם, ואף לא ציין מהם אותם הליכים פליליים ואזרחיים שמתנהלים כנגדו. למעלה מן הצורך נציין, כי ככל שלעותר יש טענות בגין ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, הוא צריך להעלותן בערכאות הרלוונטיות. עתירה לבית משפט זה אינה יכולה ל שמש אמצעי לעקיפת הליכים משפטיים המתנהלים בפני ערכאות אחרות (ראו: בג"ץ 3147/11 שטנגר נ' שר המשפטים (6.6.2011) בפסקה 7, וההפניות שם).

3.

ככל שהעותר נדרש לסיוע בענייני פרט, יש להניח שיוכל לפנות, בדרכים המתאימות, לקבל פרטים בעניין זה מן הממונים במתקן הכליאה שבו הוא מוחזק.

4.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.