פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1370/03 אירינה פלדמן נ. משרד הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · רישיון לישיבת קבע - סירוב לבקשהעתירה לבג"ץ נגד סירוב המשיב לתת רישיון לישיבת קבע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, בנה של עולה שהתאזרחה מכוח חוק השבות, עתר נגד סירוב המשיב לתת לו מעמד של תושב קבע. בית המשפט קבע כי עתירה נגד החלטה בעניין רישיון ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל נתונה לסמכות בית המשפט לענינים מינהליים, ולכן קיים לעותרים סעד חלופי. לפיכך נדחתה העתירה.

העובדות

העותרת עלתה לישראל והתאזרחה מכוח חוק השבות, ובנה העותר נכנס לישראל באשרת תייר שפגה. העותר הגיש בקשה לתושבות קבע כשנה וארבעה חודשים לאחר פקיעת האשרה, והמשיב סירב לה. כשמונה חודשים לאחר מכן הוגשה העתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בג"ץ בסירוב לבקשה לרישיון לישיבת קבע, כאשר לעותרים קיים סעד חלופי בבית המשפט לענינים מינהליים?

הלכות

  1. 1

    עתירה כנגד החלטה בעניין רישיונות ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל נמצאת בסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים, ולכן לעותרים קיים סעד חלופי שאינו מצדיק התערבות בג"ץ

    ״לעותרים קיים, איפוא, סעד חלופי ועל כן, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • רישיון לישיבת קבע
  • חוק הכניסה לישראל
  • בית משפט לענינים מינהליים
  • סעד חלופי
  • התערבות
  • אשרת תייר
  • סירוב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו

כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

1370/03 - ד'

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת א' חיות

העותרים:

1. אירינה פלדמן

2. אלונה פסיון

3. וליריה פסיון

4. אלקס גולאק

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

פסק-דין

השופטת ד' ביניש :

העותר מספר 4 (להלן – העותר ) הוא בנה של העותרת 1 (להלן – העותרת ). העותרת עלתה לישראל בינואר 2000, יחד עם שתי בנותיה הקטינות, וקיבלה אזרחות בישראל מכוח חוק השבות, התש"י-1950 עקב היותה נכדתו של יהודי. העותר נכנס לישראל באוקטובר 2000 באמצעות אשרת תייר לתקופה של חודש ואשרתו הוארכה לאחר מכן עד ליום 27.2.01. ביום 15.6.02, כשנה וארבעה חודשים לאחר שפגה האשרה, הגיש העותר בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל. ביום 19.6.02 סורבה בקשתו של העותר על ידי המשיב. כשמונה חודשים לאחר מכן עתר העותר לבית משפט זה כנגד סירובו של המשיב.

דין העתירה להידחות. הבקשה שהפנה העותר למשיב היתה בקשה למתן רישיון לישיבת קבע בישראל וסירובו של המשיב ליתן את הרישיון האמור הוא נושא העתירה. רישיון לישיבת קבע מוענק על ידי המשיב מכוח סמכותו לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. בהתאם לפרט 12 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 עתירה כנגד החלטה של הרשות בענין רשיונות ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל היא בסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים. לעותרים קיים, איפוא, סעד חלופי ועל כן, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן

היום, כ"א באב התשס"ד (8.8.2004).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 667/06עופר, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ. מנהל מקרקפסק-דין

הלכות

  1. 1עתירה כנגד החלטה בעניין רישיונות ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל נמצאת בסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים, ולכן לעותרים קיים סעד חלופי שאינו מצדיק התערבות בג"ץ