בג"ץ 1377/07 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

העתירה מכוונת כנגד החלטתו של בית-הדין הרבני הגדול מיום 30.11.2006, על-פיה נדחה ערעורה של העותרת על החלטת בית-הדין האזורי. בהחלטת בית-הדין הרבני הגדול נקבע, כי אין להתערב בהחלטת בית-הדין האזורי להפחית את סכום מזונותיה של העותרת 2, שהיא ביתם המשותפת של העותרת 1 והמשיב 3. כמו כן, הוחלט שלא להתערב בהחלטת בית-הדין הרבני האזורי שלא ליתן לעותרת משמורת קבועה על בתה – העותרת 2.

שורש המחלוקת בין בני-הזוג שהתגרשו זה מזה נובע משאלת החינוך שראוי להעניק לביתם המשותפת. המשיב 3, סבור כי עליה ללמוד בבית-ספר יהודי במקום מושבה – צרפת, ואילו העותרת סבורה כי יש לאפשר לקטינה להמשיך וללמוד בבית-הספר הכללי מטעמים חברתיים ואחרים. מסתבר גם כי העותרת יצאה עם בתה הקטינה את גבולות הארץ שלא בהסכמת המשיב 3 לאחר הגירושין. כפועל יוצא מכך, נקבעו הסדרי ראייה של האב את בתו המביאים בחשבון את אילוצי

המרחק. העותרת 1 מלינה על עצם העובדה שלא ניתנה לה עד כה משמורת קבועה על הקטינה ועל ההפחתה בדמי המזונות, שהיא רואה בה סנקציה פסולה בתגובה לבחירתה שלא לגרום לכך שבתה תלמד בבית-ספר יהודי.

לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת בית-הדין הרבני הגדול. בית-הדין מציין את טענת המשיב 3, כי זהות המוסד בו לומדת הקטינה משפיע על גובה המזונות בשל ההוצאות המופחתות. בית-הדין מביא בחשבון גם את העובדה שההחלטה בדבר דרך החינוך של הבת המשותפת לעותרת ולמשיב 3 התקבלה באורח חד-צדדי ואת העובדה שעצם היציאה מהארץ נעשתה גם היא באורח חד-צדדי שהביא לקיום הליכי חטיפה במקום מושבה של העותרת 1. מסתבר גם, כי בפועל אין כיום נפקות מעשית בבחירה שלא להכריע בשאלת המשמורת הקבועה, שכן הבת הקטינה נשארה בחזקת אמה – העותרת 1. מכל מקום, בידה של העותרת 1 לפנות בכל עת לבית-הדין הרבני בבקשה לחדש את הדיון בשאלת המשמורת הקבועה, אם תראה צורך בכך. אנו לא מצאנו, בשלב זה, עילה להתערבות בהחלטתו.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.