פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
1383/10
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. ד"ר פראס קאלב קבהא
2. מוחמד סובחי לוטפי קבהא
3. נאיל מחמוד קבהא
4. יאסר עות'מאן קבהא
5. מוחמד יוסף קבהא
6. סמיר מוחמד קבהא
7. עומר מחמוד קבהא
8. רפעת סאלח קבהא
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה
2. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד תאופיק ג'בארין
בשם המשיבים:
עו"ד יצחק ברט
פסק דין
השופט א'
רובינשטיין:
א.
עניינה
של העתירה שמונה צוי הריסה שהוציאה ועדת המשנה לפיקוח כלפי שמונה מבנים בשלבי
בנייה שונים, שהוקמו ללא היתר בנפת ג'נין (שבעה מתוכם בכפר ברטעה, אחד באזור
סמוך). העותרים לא ביקשו ולא קיבלו היתרי בניה, ולאחר שקיבלו צוי הפסקת עבודה לא
התייצבו לדיון בועדת המשנה לפיקוח (לאחר שזה כבר נדחה פעם אחת לבקשתם) ולא הגישו
במועד בקשה להיתר בניה. נוכח האמור החליטה הועדה (ביום 21.1.10) על הריסת המבנים.
בעתירה נמסר, כי העותרים עמלו על עריכת בקשות מפורטות להיתרי בניה, ואלה לא היו
מוכנות במועד הדיון בועדה. עוד נמסר, כי העותרים ניסו להגיש את הבקשות בחודש
פברואר 2010, אך גורמי המשיבים סירבו לקבלן - בטענה, כי המסמכים שצורפו לבקשות אינם
מוכיחים את בעלות המבקשים במקרקעין במידה הנדרשת.
ב.
העתירה כוללת טענות משפטיות במישורים שונים,
חלקן עקרוניות וחלקן קונקרטיות (ויאמר כבר כאן, כי על פני הדברים לרובן מענה ראוי
בתגובת המשיבים מיום 8.6.10). בסופו של יום התבקשו שני סעדים: (1) ביטול צוי
ההריסה; (2) מתן אפשרות לעותרים להגיש את הבקשות להיתרי בניה. לדידי מבחינה דיונית
המוקד לעת הזאת בסעד השני, ובפרט בשאלת הוכחת הבעלות. נוכח האמור מדובר
בעתירה
מוקדמת
. המקרקעין רשומים
על שם בעלים אחרים, שאינם העותרים שלפנינו. קשה להלום את עמדתם העקרונית של
העותרים, לפיה יש להסתפק "
בראיה לכאורה
להוכחת זיקה או זכות במקרקעין" (סעיף 11
לעתירה; ההדגשה הוספה - א"ר), ואף מבחינתם הטיעון בנושא זה מצומצם, ושולי
ביחס לטענות העקרוניות. בהקשר זה, תקנה 46 לתקנות אמנת האג הנזכרת בעתירה
("יש לכבד את כבוד המשפחה וזכויותיה, חיי אדם, רכוש פרטי...") מחייבת
גם
לוודא שלא ניתנים היתרי בניה לפלוני
במקרקעיו של אלמוני, והרי גם רכושו של אלמוני הוא "רכוש פרטי".
ג.
סבורני, כי על העותרים להתכבד ולעמוד
בדרישות המשיבים לגבי הוכחת הבעלות במקרקעין. העותרים מתארים שרשורי בעלות מסוגים
שונים, שבסופם זכותם הנטענת לבנות במקרקעין. בית משפט זה, מדרך עבודתו, לא יכריע
לראשונה בסוגיית הבעלות - ובכל מקרה לא הונחה בפנינו
החלטה
ספציפית הדוחה בקשה לשינוי המרשם (גם לא נאמר שהוגשה בקשה כאמור); ולא הוצבע על נהלים ספציפיים להגשת בקשה להיתר בניה, שלגביהם נטענת אי סבירות. למעשה כל שנמסר בעתירה הוא, כי פקיד מסוים במת"ק סאלם ("בלאל ג'ראר") סירב לקבל את הבקשות. אף לא נאמר, כי נוהלו עם המשיבים מגעים קונקרטיים בעניין, או כי מוצו ההליכים שיביאו לדיון בבקשות (בג"ץ 5921/00 אלמוהר נ' ראש המינהל האזרחי (לא פורסם)). כל אלה אינם מאפשרים לדון בשאלה האמיתית והראויה לדיון בשלב זה של העתירה, ואינם מאפשרים להיעתר לה.
ד.
ככל שיוגשו בקשות לשינוי הרישום וייענו בסירוב, וככל שיסברו העותרים כי מדובר בסירוב שאינו סביר, או שאינו מצדיק הימנעות מדיון בבקשות להיתר בניה (במובחן מקביעת הבעלות), יוכלו להגיש עתירות פרטניות (בג"צ 3357/05 בלבול נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש (לא פורסם); בג"ץ 6432/01 חסאן נ' כרמון (לא פורסם)) הנדרשות להחלטות שיתקבלו בעניינם של העותרים, או כלפי נהלים מסוימים שמונעים את הדיון בבקשות באופן הנראה לעותרים בלתי סביר. הצו הארעי בטל; אין בכך כדי למנוע מן העותרים לבוא בדברים עם המשיבים לעניין לוח הזמנים להגשת הבקשות, בלא שנקבע עמדה לעניין זה.
ה.
בנתון לאמור איננו נעתרים לעתירה.
ניתנה היום י"ד באלול
תש"ע (24.8.10).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט