פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
1396/10
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
העותרת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים
2. בית הדין האזורי בפתח תקוה
3. פלוני
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותרת:
עו"ד רן שובל
בשם המשיב 3:
בעצמו
מטעם משיבים 2-1:
עו"ד הרב שמעון יעקבי
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
עניינה של העתירה, הכרעת בית הדין הרבני
האזורי (המשיב 2) בדבר מקום הלימודים של שניים מילדיהם הקטינים של העותרת ומשיב 3
(להלן
המשיב
).
ב.
ביום 17.11.09 נערך דיון בפני בית הדין
הרבני (שישב לכאורה בהרכב שניים), במסגרתו טען המשיב, כי העותרת רשמה שניים מארבעת
ילדיהם הקטינים לגן שאינו חרדי - בשונה משני אחיהם הגדולים, ובניגוד למקובל
ביניהם. במהלך הדיון טענה העותרת, כי הגן שהציע המשיב רחוק יותר ומחייב הסעות, וכי
שעות הלימודים בו קצרות יותר ויקשו עליה למצוא עבודה - ולפיכך, כי על המשיב לשאת
בעלות הסעות וצהרונים. בתום הדיון הורה בית הדין (בהחלטה שנחתמה על ידי אב בית
הדין בלבד) על העברת הקטינים לגן שהציע המשיב (מוסד בו לומדים גם שני אחיהם),
וחייב את המשיב להסדיר את הרישום ולשלם את הוצאות ההסעה (אשר לעלות הצהרון, בית
הדין ציין במהלך הדיון, כי ככל שתמצא העותרת עבודה קונקרטית יידון העניין שנית).
ג.
ביום
7.1.10 קיבל בית הדין הרבני הגדול בקשה לרשות ערעור שהגישה העותרת (דיון בערעור
נקבע ליום 3.5.10), אך דחה את בקשתה לעיכוב ביצוע, בקבעו: "מאחר והילדים
נרשמו לבית הספר
פלוני
וכל עיכוב יכול לגרום לאי קבלתם בעתיד". ביום 21.2.10 הוגשה העתירה
שלפנינו, בה נטען כי החלטת בית הדין האזורי התקבלה בהרכב חסר, מבלי שקדם לה תסקיר
ובלא הנמקה. לגופו של עניין נטען, כי הגן המוצע מרוחק ממקום מגוריה של העותרת, כי
מדובר בילדים צעירים מכדי לנסוע בהסעה ללא השגחה, וכי שעות הלימודים הקצרות יקשו
על העותרת למצוא עבודה. בתגובת המשיב (מיום 3.3.10) נטען,
בעיקר
, כי ערעור העותרת תלוי ועומד בפני
בית הדין הרבני הגדול - ואין איפוא מקום לדון בעניינה שטרם הוכרע. עוד נטען, כי
חרף דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע (ובקשה נוספת שנדחתה ביום 28.1.10), עושה העותרת דין
לעצמה ואינה ממלאת אחר החלטת בית הדין; ולבסוף, כי העותרת רשמה את הילדים לגן הנוכחי
בלא להתייעץ עם המשיב. אוסיף, לשלמות התמונה, כי בעקבות החלטה
מיום 4.3.10 הודיע היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, עו"ד הרב ש' יעקבי, כי הדיון בערעור בבית הדין הגדול הוקדם למחר (כ"ט אדר תש"ע-15.3.10).
ד.
לאחר העיון אציע לחברי שלא להיעתר למבוקש, שכן עניינם של הצדדים עדיין תלוי ועומד בפני בית הדין הרבני הגדול:
"מדיניות משפטית תקינה מחייבת, כי פסק-דין של בית-דין דתי ושל ערכאה שיפוטית אחרת יהא נתון, בראש לכול, לביקורת בפני ערכאת ערעור של אותה מערכת. ואכן, ככלל נוהג בית-משפט זה, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, לדחות עתירות נגד בתי-דין או גופים שיפוטיים ומינהליים, כאשר העותר לא מיצה סעד חלופי יעיל שבערעור" (בג"צ 7/83 ביארס נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה , פ"ד לח(1) 673, 691 - השופט בייסקי).
"כלל זה חל אף כאשר הטענה הנטענת היא לעניין חוסר סמכות בכפוף לחריגים הנמנים בפרשת גבעון קרי כאשר השתכנע בית המשפט כי קיים צורך בפעולה מיידית לשם מניעת עוול או עיוות אפשריים וכן עקב שיקולי צדק כלליים הנוגעים לנסיבות הייחודיות של המקרה" (בג"צ 9642/07 פלוני נ' פלונית (לא פורסם) - השופט ג'ובראן). מתחילה ניתן היה לסבור לכאורה כי פרק הזמן הממושך שאמור היה לחלוף עד הדיון בערעור (אשר נקבע בראשונה ליום 3.5.10), עלול ליצור מציאות שקשה יהיה (ככל שכך יוחלט) לשנות ממנה. ואולם, בעקבות הקדמת הדיון בבית הדין הגדול
ליום 15.3.10, כאמור, תוכל העותרת להעלות את השגותיה - באשר להרכב בית הדין האזורי, ובאשר להחלטה לגופה - בפני בית הדין הרבני הגדול. חזקה על בית הדין שידון בהן לגופן. בנסיבות אלה אין צורך להידרש לסוגיית נקיון כפיה של העותרת, אשר כנטען עושה דין לעצמה מזה כחודשיים.
ה.
בנתון לאמור איננו נעתרים לעתירה.
ניתן היום כ"ח באדר תש"ע (14.3.10).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט