פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
1451/05
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העותרים:
1. יצחק פס
2. מתתיהו שבו
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת השרים
לענייני שחרור אסירים
2. ממשלת ישראל
עתירה לצו על-תנאי וצו ביניים
פסק-דין
העותרים הינם אסירים יהודים המרצים עונשי מאסר בגין הרשעתם בעבירות בעלות אופי בטחוני – נשיאת לבנות חבלה. בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה לממשלה לנמק מדוע ועדת השרים לעניני שחרור אסירים לא תדון בשחרורם של אסירים ביטחוניים יהודיים כדוגמתם שעה שנדון שחרורם של אסירים פלסטינים.
דין העתירה להידחות על הסף. בימים אלה מתקיימים מגעים מדיניים בין ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית. במסגרת מגעים אלו החליטה הממשלה להמליץ בפני הגורמים המוסמכים להעניק חנינה ל- 500 אסירים פלסטינים. החלטה זו אינה על בסיס של חסד המוענק בחנינה אינדיבידואלית אלא מהלך בעל אופי מדיני במסגרת מו"מ בינלאומי. אין בין המהלך האמור לבין חנינה מסוג אחר כל קשר. במהלך מסוג זה שנועד מעצם טיבו לאוכלוסית אסירים מסוג מסויים ולתכלית מדינית אין גם בסיס לטענת ההפליה שהעלו העותרים. כבר נפסק בבית משפט זה פעמים רבות כי בהחלטות ממשלה מסוג זה הנטועות כל כולן בתחום יחסי החוץ של המדינה לא יראה בית משפט זה להתערב.
אשר על כן, דין העתירה להדחות.
ניתן היום, ח' באדר א' תשס"ה
(17.2.2005).
מ י ש נ ה ל נ ש י א ש ו
פ ט ת ש ו פ ט ת