בג"ץ 1473/19רב"ט תומר פחימה נ. כב' בית הדין הצבאי לערעורים

השופט נ' סולברג :

1.

העותר עומד לדין פלילי לפני בית הדין הצבאי המחוזי (להלן: בית הדין המחוזי ), לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של אינוס ומעשה מגונה. במסגרת הליך מקדמי לגילוי מסמכים, העבירה התביעה לידי ההגנה התכתבויות שונות שהופקו במסגרת 'פריקת' מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת. במהלך שמיעת הראיות בהליך העיקרי, התברר כי ישנן התכתבויות נוספות שלא הופקו ולא הועברו לידי ההגנה. בהמשך הגישה ההגנה בקשה נוספת לעיון בחומרי חקירה, שבמסגרתה ביקשה לקבל לידיה את ההתכתבויות הנוספות, כמו גם חומרים נוספים הקשורים ל'פריקה' המחודשת של הטלפון הנייד.

2.

ביום 7.2.2019 נעתר בית הדין המחוזי לבקשה באופן חלקי, והורה על העברת חלק מן התכתובות לידי ההגנה. הן ההגנה, הן התביעה, לא השלימו עם ההחלטה, וערערו עליה לבית הדין הצבאי לערעורים (להלן: בית הדין לערעורים ). ביום 19.2.2019 דחה בית הדין לערעורים את ערעור ההגנה, קיבל באופן חלקי את ערעור התביעה, והורה על צמצום היקף החומרים שעליה להעביר לידי ההגנה.

3.

מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה מבקש העותר, הנאשם, להורות על ביטול החלטת בית הדין לערעורים. בד בבד ביקש להורות על מתן צו ביניים, המורה על עיכוב הדיון בהליך המשפטי המתנהל בעניינו עד להכרעה בעתירה, לנוכח העובדה שההליך בעיצומו, 'לקראת הישורת האחרונה'. לטענת העותר, שגה בית הדין לערעורים בהחלטתו, שכן מדובר בחומר חקירה רלבנטי להגנתו, ומבלעדיו לא ניתן יהיה לקיים חקירה אפקטיבית של המתלוננת. אכן, ברגיל לא יתערב בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטות ביניים שניתנו במסגרת הליכים פליליים. אלא שהנדון דידן בא, לטענת העותר, בא בגדרם של המצבים החריגים המצדיקים לעשות כן. המשך ניהול ההליך הפלילי בעניינו של העותר במתכונת הנוכחית, ובירור השגותיו רק בשלב הערעור על פסק הדין, יסב לו ולמערכת המשפט נזק בלתי-הפיך – פרק הזמן שבו ישמע משפטו יאבד לריק, כאשר בכל אותה עת נתון העותר במעצר. אפילו יזכה בערעורו, לא ניתן יהיה להשיב לו את הזמן הממושך שבו שהה מאחורי סורג ובריח.

4.

בהחלטתי מיום 26.2.2019 דחיתי את הבקשה למתן צו ביניים, וביקשתי תגובה מקדמית מאת המשיבים. בהחלטתי מיום המחרת, דחיתי בקשה לעיון חוזר בהחלטה לדחות את הבקשה למתן צו הביניים. בתגובתם המקדמית טוענים המשיבים, כי דין העתירה להידחות על הסף. אם תתקבל עמדת העותר, אזי כל אימת שתידחה בקשה לקבלת חומרי חקירה, יאלץ הנאשם, לשיטתו, לנהל את הגנתו מבלי שיש בידיו את כלל המידע הרלבנטי; ממילא תמיד יגרם לכאורה נזק בלתי הפיך לנאשם, באופן המצדיק את התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. דא עקא, טענה זו חותרת תחת הכלל שקבע המחוקק, ולפיו השגה על החלטות ביניים בהליך פלילי תתברר רק במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. דברים אלו נכונים ביתר שאת בענייננו, שהעותר מיצה את זכות הערעור הנתונה לו על-פי דין, ועתה מבקש כי טענותיו תתבררנה לפני ערכאה נוספת. גם לגופם של דברים טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות, בהעדר עילה להתערב בהחלטת בית הדין לערעורים, שבחן בדקדקנות את חומרי החקירה, שקל ואיזן כדבעי.

5.

דין העתירה להידחות על הסף. כפי טענת המשיבים, בירור השגותיו של העותר על החלטת הביניים בעניינו במסגרת עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, חותר תחת הכלל היסודי שקבע המחוקק. עניינו אינו בא בגדרם של אותם מצבים חריגים ונדירים, המצדיקים לחרוג מן הכלל. לא זו אף זו, העותר מיצה את זכות הערר הייחודית הנתונה לו בהתאם לסעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982. אין הצדקה לשוב ולהידרש לעניינו ב'גלגול שלישי'.

6.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

העותר ישא בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ₪.