בג"ץ 1486/12 עזת אסעד רשיד צואן נ. שר הביטחון

1.

עניינו של ההליך שכותרת בעתירתו של העותר להורות למשיבים לאכוף צווי הפסקת עבודה והריסה לעבודות בינוי שנערכו לשם בנייתם של מבני קבע בחלקה שבבעלותו באדמות הכפר פרעתא, ולחלופין להורות על הוצאת צווים כאמור.

לאחר הגשת העתירה ניתנו צו ארעי וצווי ביניים (במועדים 11.3.2012, 1.8.2012 ו-5.11.2012) וביום 26.6.2013 ניתן צו-על-תנאי שהורה למשיבים לנמק מדוע לא יאכפו צווי הפסקת העבודות וההריסה "שהוצאו לגבי מבנים שהוקמו בחלקה 2 גוש 3 של אדמות הכפר פרעתא". בתשובה לצו על תנאי מיום 18.8.2013 טענו המשיבים 1-4 כי המבנים נשוא העתירה הוסרו או נהרסו; כי "תוצרי ההריסה" פונו; וכי אמנם נבנו "בשטח" שני מבנים חדשים בגינם נפתחו הליכי פיקוח, אך הדיון בהם חורג מגדר הדיון בעתירה דנן.

2.

ביום 26.1.2014 הגיש העותר את הבקשה שבפניי למתן פרטים נוספים. בבקשה נטען כי התשובה לצו על תנאי העלתה "מספר שאלות מהותיות בעלות השפעה ישירה וממשית על העתירה", וכי פנה בעניין לבא-כוח המשיבים 1-4 אך נענה בשלילה. בקשתו של העותר נוגעת לפירוט הבנות והסכמות בין המשיבים 1-4 לבין המועצה האזורית שומרון והמשיב 5 ביחס לפינוי המבנים נשוא העתירה והמבנים החדשים שנבנו לפי הטענה שלא כדין על אדמת העותר, כמו גם לפירוט פעולתה של המועצה האזורית שומרון "מחוץ לשטח השיפוט שלה".

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם יש לתמוה על עיתוי הגשתה, ומכל מקום לעניין המבנים שהוסרו אין מקום למסור פרטים נוספים שכן העניין התייתר, ואילו לעניין המבנים החדשים הרי שלפחות אחד מהם אינו רלבנטי לעתירה ובנוסף מדובר במגעים שטרם מוצו ולכן אין מקום לפרטם. עוד צוין כי ככל שיהיו התפתחויות רלבנטיות תוגש הודעה מעדכנת לקראת הדיון בפני ההרכב (הקבוע ליום 26.2.2014).

3.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ובטענות הצדדים לא ראיתי להיעתר לבקשה לעת הזו.

ראשית , יש ממש בתמיהה שהעלו המשיבים 1-4 לעניין עיתוי הגשת הבקשה, וזאת בשים לב לכך שתקנה 12 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד-1984 קובעת כי בקשה למתן פרטים נוספים יש להגיש לבית המשפט "תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת עותק מתצהיר התשובה לעותר". בענייננו הוגש תצהיר התשובה ביום 18.8.2013, ומכאן כי המועד האחרון להגשת הבקשה חלף זה מכבר. יצוין בהקשר זה כי העובדה שהעותר ערך מספר פניות למשיבים בעניין זה אין בה כדי להועיל לו, שכן ככלל עיכוב במסירת הפרטים אינו עוצר את "מרוץ המועדים" להגשת הבקשה לבית המשפט (ראו למשל בג"ץ 4759/00 עוזרי נ' ראש המטה הכללי , פסקאות 3-4 (24.10.2001)). העותר לא התייחס לאיחור זה בבקשתו ולא ביקש בגדרה להאריך את המועד להגשתה.

שנית , לא מצאתי להיעתר לבקשה לגופם של דברים.

הליך של מתן פרטים נוספים נועד לקדם שתי תכליות עיקריות: להביא לצמצום המחלוקת על ידי הגדרה מדויקת של טענה כללית או סתמית; ולהביא להבהרת עמדתו של בעל-דין על-מנת לאפשר לצד שכנגד להציג את עמדתו שלו. עוד הודגש בפסיקה כי הליך של מתן פרטים נוספים לא נועד לשמש תחליף לשאלון או לחקירה נגדית, אלא כדי לאפשר לכל אחד מבעלי-הדין להתחקות כראוי אחר נימוקיו של יריבו ולייעל את הדיון (ראו: בג"ץ 3546/98 ש.ח. מהנדסים ויועצים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (23.6.1999); בשג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן , פ"ד מ(2) 246, 249 (1986); ראו רענן הר-זהב סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק 69-72 (1991) ; אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי - סדרי הדין והראיות בבג"צ (כרך חמישי) 177-180 (2010)) . הובהר בהקשר זה כי "זהו למעשה מבחן כפול המבוסס הן על בחינת הרלבנטיות של הפרטים הנדרשים ליריעת המחלוקת כפי שהיא עולה מטיעוני הצדדים, והן על מהותיות הפרטים במובן זה שנדרש להראות כי המדובר בפרטים שיש בהם ממש ושיש בהם כדי לקדם את הדיון וההכרעה בעתירה" (בג"ץ 9733/03 המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר נ' מדינת ישראל (14.11.2004)).

במקרה שבפנינו ציינו המשיבים 1-4 במסגרת התשובה לצו על תנאי כי המבנים אשר עמדו במוקד העתירה נהרסו וכך גם סולקו "תוצרי ההריסה". בכל הנוגע למבנים אלו ומשהסעד שהתבקש במסגרת העתירה היה להורות על הריסתם של אותם המבנים, קשה לקבל את הטענה כי חשיפת ההבנות בין המשיבים 1-4 למועצה האזורית שומרון עליהן נמסר בהודעה המעדכנת מיום 4.7.2013, ואשר הובילו להריסתם של אותם המבנים, תביא בשלב זה ולאחר הריסת המבנים בפועל לצמצום המחלוקת או להבהרת עמדתם של המשיבים 1-4 בכל הנוגע לעניין זה.

אשר לפרטים הנוספים המבוקשים ביחס לבניה חדשה אשר נערכה בשטח, ואשר לטענת המשיבים 1-4 נפתחו בגינם הליכי פיקוח. בהקשר זה דומני כי הכרעה בבקשה למתן פרטים נוספים יש בה כדי לרדת למחלוקת בין העותר למשיבים 1-4 ביחס להיקף תחולתם של צו הביניים והצו על תנאי שהוצאו בעתירה, וממילא על המחלוקת האם העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה. איני מוצאת להכריע במחלוקת זו במסגרת הבקשה למתן פרטים נוספים שבפניי, ודומני כי ראוי שזו תוכרע בידי ההרכב (מבלי להביע כל עמדה לגופם של דברים). כן יש ליתן משקל לטעמי לטענת המשיבים 1-4 לפיה בשלב זה המגעים בין משרד הבטחון למועצה האזורית שומרון בכל הנוגע לאותם מבנים טרם מוצו ועל כן לעת הזו קיים קושי להורות על חשיפתם, מה גם שככאלו ספק האם יהיה בהם לקדם איזו מן התכליות הרלבנטיות. כן לא שוכנעתי כי מתן פרטים לעניין פעולתה הנטענת של המועצה האזורית שומרון "מחוץ לשטח פעולתה" רלבנטי ומהותי לבירור העתירה (ויוזכר כי המועצה האזורית שומרון אינה משיבה בהליך זה, לאחר שנמחקה ממנו בהסכמת הצדדים ביום 21.3.2012).

אשר על כן, בשלב זה הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה, ותתויק בתיקי השופטים.