בג"ץ 15/09 בג"ץ 15/09

השופט א' רובינשטיין:

א.

העותר מצוי במעצר מינהלי מיום 13.3.07. הוא השתחרר ביוני 2005 ממאסר ארוך של קרוב לחמש עשרה שנה בשל ניסיון לחטוף חייל תוך שימוש בנשק חם. הוא שב ונעצר - מעצר מינהלי - בינואר 2006, בגין פעילות בחמאס, אך שוחרר בעקבות ערר בפברואר 2006. העותר נעצר שוב מינהלית במארס 2007, ונחקר חקירת שב"כ וחקירת משטרה. הוחלט שלא ניתן להעמידו לדין פלילי, ומעצרו המינהלי הוארך ארבע פעמים; גם עתירה לבית משפט זה נדחתה (בג"צ 7920/08 חוסין נ' שופט בית המשפט הצבאי לערעורים (לא פורסם), 7.10.08). באחרונה אושר צו המעצר הנוכחי, העומד לפקוע ב-9.3.09, בבית המשפט הצבאי לערעורים (עע"מ 5331/08, החלטה מיום 28.12.08).

ב.

בעתירה ובפנינו נטען, כי העותר נחקר רק בראשית מעצרו, כי אין חומר חדש לגביו, כי במקרה דנא נחוץ חומר בעל עוצמה כדי להצדיק המשך המעצר, כי לאחר שחרורו ממאסר שיקם העותר עצמו הקים משפחה, קיבל משרה במשרד של הרשות הפלסטינית והחל ללמוד באוניברסיטה, וכן הקים אגודה לקליטת אסירים משוחררים. נטען, כי בהיעדר חקירה מקיפה והתקדמות בה יש לשחרר את העורר ולאפשר לו להמשיך בשיקום.

ג.

בתשובת המדינה נאמר, כי על פי מסקנות הביקורת השיפוטית בשתי דרגותיה, לאחר עיון בחומר חסוי, עסק העותר, פעיל חמא"ס בכיר, ערב מעצרו בפעילות ארגונית מגוונת ותיכנן פעילות נוספת; על כן היה יסוד להחזיקו במעצר מינהלי, נוכח מסוכנותו. עוד נאמר, כי לאחר המעצר נוסף חומר מודיעיני חדש לטובת העותר.

ד.

בהסכמה עיינו בחומר החסוי וקיימנו שיג ושיח עם באי כוח המדינה. שוכנענו – גם על פי חומר שנתווסף לאחר מעצרו של העותר – כי המדובר בפעיל חמאס בכיר במישור הארגוני – צבאי, ועל כן לא ראינו מקום להתערבות לעת הזאת במעצר המינהלי. על פי האמור, מאמינים אנו כי העותר יודע היטב על שום מה המעצר. עם זאת, אין צורך להכביר מלים על כך, שעדיפה לאין שיעור העמדה לדין פלילי על מעצר מינהלי, הנעשה בלית ברירה. לאחר עיוננו ביקשנו מנציגי המדינה, כי נושא ההעמדה לדין פלילי, הגם שהוחלט בשעתו שאינו אפשרי כאן, ישוב וייבדק, ורשמנו מפיהם התחייבות לבדיקה נוספת בעניין זה. בכפוף לכך איננו נעתרים לעתירה.