פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"צ 97 /
1555
בפני:
כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי
העותר
:
אבי-יצחק
דן, עו"ד
נגד
המשיב
ה :
לשכת עורכי הדין
בקשה
לפרטים נוספים
תאריך
הישיבה: י"ד באייר תשנ"ז (21.5.97)
בשם
העותר: בעצמו
בשם
המשיבה: עו"ד י. רסלר
החלטה
1.על-פי המוסכם בין בעלי הדין, תתייחס החלטה זו לעניינים הבאים: ראשית, פרטים נוספים שהתבקשו, אשר לגביהם נדרשת החלטה בדבר החובה למסור אותם פרטים והיקפה; שנית, פרטים נוספים שהתבקשו וניתנו במהלך הדיון על-ידי הצהרה של בא-כח המשיבה עו"ד רסלר לפרוטוקול. לגבי אותם פרטים יובאו להלן עיקרי הדברים שנאמרו על ידי עו"ד רסלר.
ההפניות שלהלן למספרי שאלות מתייחסות למכתב הדרישה להמצאת פרטים נוספים מיום 29.4.97 ששלח העותר לבא-כח המשיבה.
2.לשאלה מס' 1: בשאלה זו מבקש העותר לקבל מידע אודות וועדת האתיקה הפועלת ליד הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין. העותר מבקש לדעת, בין היתר, מתי נבחרה והוקמה הוועדה, האם הוענקה לה סמכות כלשהיא ועל-ידי מי, ומה המקור החוקי לסמכות הוועדה. בא-כח המשיבה טוען, כי העותר עצמו בסעיף 2(ג) לעתירה מציין, כי "... הוקמה על ידי הוועד המרכזי ולידו וועדת אתיקה ארצית שמתפקידה לדון בעניינים עקרוניים וכלליים הנוגעים לאתיקה המקצועית". בא-כח המשיב הסבור, איפא, כי התשובה לשאלה שנשאלה מצויה בגוף העתירה, ולכן אין המדובר בפרט נוסף המתבקש ביחס לאמור בתצהיר התשובה. ואולם, בדבריו הוסיף עו"ד רסלר גם, כי וועדת האתיקה זכאית היתה לדון בעניינו של העותר על-פי החוק, כממליצה בפני הוועד המרכזי אם להפעיל את סמכותו כקובל על-פי סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961- (ראה עמ' 3 למעלה ו9- למעלה לפרוטוקול). עמדה זו של המשיבה אינה עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 2(ג) לעתירה, שהרי אחת הטענות המרכזיות של העותר היא כי וועדת האתיקה עסקה בנושא לא לה, החורג מהגדרת תפקידיה כמובא בעתירה. קיימת, איפא, מחלוקת בין הצדדים בנוגע לסמכותה של וועדת האתיקה להידרש לעניינו של עו"ד פלוני ולהמליץ בפני הוועד המרכזי בדבר הפעלת סמכותו כקובל (ראה גם שאלה 12). באספקלריה זו יש לראות את שאלתו הראשונה של העותר, וככזו היא ראויה לתשובה.
לשאלה מס' 2: העותר ויתר על החלק הראשון של השאלה. אשר לחלק השני, המתייחס למילים בתצהיר התשובה לפיהן "ראה הוועד המרכזי להיזקק לענין כנושא עקרוני" הבהיר עו"ד רסלר בעת הדיון, כי הוועד המרכזי טרם נזקק לנושא, ובמילים "הוועד המרכזי" הכוונה לוועדת האתיקה שליד הוועד המרכזי.
לשאלה מס' 3: בראשית הדיון הבהיר עו"ד רסלר את עמדת המשיבה לפיה במועד כלשהו לפני הופעתו של העותר בטלביזיה בתוכנית "מבט" בתאריך 19.2.97 היה ח"כ דרעי לקוחו, אולם אין למשיבה ידיעה מדוייקת מתי הפסיק הקשר מורשה-לקוח בין השניים. לפיכך, ויתר העותר על שאלה זו.
לשאלה מס' 4: על יסוד הדיון שהתקיים בפני בשאלת הרקע והנסיבות שהביאו להתכנסותה של וועדת האתיקה, אני מורה למשיבה ליתן פרטים נוספים בעניינים הבאים:
א.האם פנו שופטים ליושב ראש וועדת האתיקה שליד הוועד המרכזי,
עו"ד מ. עצמון, עובר לדיון שהתקיים בתאריך 25.2.97;
ב.האם הוגשו תלונות בכתב ליושב ראש וועדת האתיקה עובר לדיון
האמור;
ג.האם נעשו פניות בטלפון ליושב ראש וועדת האתיקה עובר לדיון
האמור.
אם התשובה לכל אחת מן השאלות שנמנו היא חיובית, יש להביא את מספר הפניות ומהותן, אך לא את מיהות הפונה. אעיר, כי איני רואה יסוד לדרישה לצרף את העתקי מכתבי התלונה אם היו כאלה, שכן אין בשלב זה החלטה של קובל על הגשת קובלנה (כלל 1 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשכ"ב1962-).
לשאלה מס' 5: הדיון הצטמצם אך לשאלה השניה שבקטע הראשון וכן לקטע השני. בהקשר זה אמר עו"ד רסלר בהמשך לתשובה שניתנה בכתב, כי עמדת המשיבה היא, שעורך דין זכאי להגיב על הכפשות והשמצות מפי לקוחו ברבים, וזאת גם בפומבי. אין טענה, כי לעולם אסור לעורך דין להגיב בפומבי, ויש לבדוק כל מיקרה ונסיבותיו. בעניינו של העותר היה בפרסום המכתב שנשלח לח"כ דרעי ברבים משום עבירה לכאורה. איני רואה מקום לדרוש מעו"ד רסלר להרחיב בענין זה.
לשאלה מס' 6: העותר ויתר על השאלה.
לשאלה מס' 7: הדיון בנושא נעשה במסגרת שאלה מס' 4.
לשאלה מס' 8: ניתנה תשובה במהלך הדיון לפיה לא היתה החלטה קודמת של וועדת האתיקה שליד הוועד הארצי להתכנס ולדון בנושא, אלא בעת ההתכנסות החליטה וועדת האתיקה ליתן החלטה בנושא.
לשאלה מס' 9: על יסוד הדיון שהתקיים בפני, אני מורה לעו"ד רסלר לבדוק ולהשיב מהם אותם "נושאים בעלי השלכה מצומצמת יותר" לגביהם נדרשת וועדת האתיקה מפעם לפעם, והאם היו מקרים בעבר בהם עסקה וועדת האתיקה בעניינו של חבר מסוים.
לשאלה מס' 10 : התשובה לשאלה השניה שבשאלה זו מצויה בסעיף 18 לתצהיר התשובה. על החלק הראשון ויתר העותר.
לשאלה מס' 11: על יסוד הדיון שהתנהל בפני אני מורה לבא-כח המשיבה למסור לידי העותר עותק שלם מן הפרוטוקול שנערך בישיבת וועדת האתיקה מיום 25.2.97. לחלופין, רשאי בא-כח המשיב למשוך את עותק הפרוטוקול החסר שהוגש, ואז לא יהא רשאי להסתמך עליו בעת הדיון בעתירה.
אבאר עמדתי: בא-כח העותר צרף כנספח ב' לתצהיר התשובה את העתק פרוטוקול הדיון של וועדת האתיקה מיום 25.2.97 ואת החלטתה, תוך ציון העובדה כי נמחקו שמות הדוברים "מאחר ולשכת עורכי הדין אינה נוהגת לפרסם את שמות הדוברים אלא רק את ההחלטות". אם כך הם פני הדברים, אין זה ברור מדוע ראתה המשיבה שלא להסתפק בהפניה להחלטה ולצרף גם את פרוטוקול הדיון תוך השמטת שמות הדוברים.
הפרוטוקול שהוגש איננו אלא רשימה של טיעונים, שאין דובר בצידם. כך, אין לדעת כמה דוברים השתתפו בשיחה; האם היה דו-שיח או רב-שיח, וכיוצא באלה פרטים אודות הדיון. פרוטוקול על-פי טיבו הוא תיעוד של שיח בין דוברים תוך הבאת זהות הדובר והעמדה שהשמיע. המסמך שראתה המשיבה להגיש לתיק בית המשפט איננו שלם. זהו מסמך חסר, אשר מהווה רצף של דברי מלל. ככזה, אין לו ערך כ"פרוטוקול" ואין בו כדי לשקף את מהלך הדברים בישיבת וועדת האתיקה. עוד אעיר, כי לא ברור גם אם קיים מקור הסמכה בדין למחיקת השמות מן הפרוטוקול ולהבחנה שנעשתה בין שמות המשתתפים שלא נמחקו, מחד גיסא, לבין שמות הדוברים שכן נמחקו, מאידך גיסא. סיכומה של נקודה זו, המסמך שהוגש על ידי המשיבה איננו שלם. בא-כח המשיבה לא הצביע על הוראה בדין המתירה לו לחסות את שמות הדוברים. לפיכך, יש לצרף העתק אותטי של פרוטוקול הדיון של ישיבת וועדת האתיקה מיום 25.2.97 או לוותר על הגשתו.
לשאלה מס' 12: התשובה לקטע הראשון במסגרת זו תנתן במסגרת שאלה מס' 1. אשר לקטע השני, הצהיר עו"ד רסלר לפרוטוקול כי הוועד המרכזי מתכוון לדון בנושא בין אם הוועד המחוזי יחליט להמשיך ולדון בו או להפסיק מלדון בו. אין מניעה לקיים מספר דיונים במקביל, ובלבד שתוגש קובלנה אחת.
לגבי הקטע השלישי ויתר העותר על השאלה.
בנוגע לקטע הרביעי ניתנה התשובה בעת הדיון, לפיה וועדת האתיקה פועלת כיועץ לוועד המרכזי. אין וועדת האתיקה מוסמכת לדרוש תשובה מן הנילון, שכן איננה בחזקת קובל.
לשאלה מס' 13: העותר ויתר על השאלה שלובנה כבר במסגרת השאלות הקודמות.
אשר לקבוצת השאלות שמספריהן 14 - 26: שאלות אלו אינן כוללות הפנייה לסעיפים מתצהיר התשובה שלגבי האמור בהם מתבקשים הבהרה או פרוט. קבוצת שאלות אלה מתייחסת לעניינים המובאים בעתירה דווקא, אך אינם זוכים למענה ולאיזכור במסגרת תצהיר התשובה. העותר טוען, כי מטרתו בהצבת שאלות אלה היא לקבל הבהרה בדבר עמדתה של המשיבה באותם נושאים שהועלו על ידו בעתירה, וזאת על מנת להכין עצמו כדבעי לדיון בעתירה.
סבורה כי קבוצת השאלות 14 - 26 אינה נכללת במסגרת הבקשה לקבלת פרטים נוספים מן הטעם הפשוט, שהמדובר בנושאים שבעובדה ובחוק שאינם מוצאים ביטוי בתצהיר התשובה, ולכן לא ניתן לדבר על הבהרתם או פירוטם. השאלות ששואל העותר הן בגדר שאלון או דרישה להודות בעובדות, ובכל מיקרה לא בקשה לפרטים נוספים.
אך מובן, כי בעת הדיון בעתירה יוכל כל צד לטעון לענין המשמעות שיש ליתן לאי התייחסותה של המשיבה לחלק מן הנושאים העולים בעתירה במסגרת תצהיר התשובה.
לשאלה מס' 27 : עו"ד רסלר השיב, כי כבא-כח המשיבה היתה זו החלטתו שתצהיר התשובה ינתן על ידי עו"ד מתי עצמון הבקיא ביותר בפרטי הנושאים העולים בעתירה. איני רואה מקום לחייב את עו"ד רסלר להוסיף בענין זה.
3.בא-כח המשיבה חזר בו מן הבקשה לפרטים נוספים שהגיש ביחס לעתירה.
4.סיכומם של דברים, עו"ד רסלר ישלים את הפרטים חסרים בתצהיר התשובה כמבואר בהחלטה (שאלות 1, 4, 9, 11). הפרטים החסרים יימסרו לעותר תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. בשים לב לכך שהעתירה קבועה לדיון לתאריך 19.6.97, יש להעביר החלטה זו בפקס.
המשיבה תישא בהוצאות העותר בגין בקשה זו בסכום של 1,500 ש"ח.
ניתנה
היום, ט"ו באייר תשנ"ז (22.5.97).
אורית אפעל-גבאי, שופטת
ר ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97015550.
Q08