פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
158/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' דנציגר
העותרים:
1. רווידה ג'ובראן
2. עמאד ג'ובראן
3. אחסאן ג'ובראן
4. אבתסאם ג'ובראן
5. אמג'ד ג'ובראן
6. אחמד ג'ובראן
7. אמל ג'ובראן
8. עבד אללה ג'ובראן
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
ו' באב התשס"ט
(27.7.09)
בשם העותרים:
עו"ד לאה צמל
בשם המשיב:
עו"ד דניאל מארקס
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' ריבלין:
העותרת, אזרחית ישראלית, נישאה בשנת 1986, כך לפי האמור בעתירה, לעותר 2, במקור תושב בית סאחור אשר בגדה הערבית. העותרים 8-3 הם ילדי בני הזוג. בשנת 2006 הגישה העותרת בקשה לאיחוד משפחות. בעתירה זו, שהוגשה בתחילת שנת 2008, נטען כי חרף פניות חוזרות ונשנות טרם אושרה הבקשה לאיחוד משפחות; כמו-כן נטען כי יש להיעתר לבקשה לאור הזכות לחיי משפחה והצורך להגן על טובת הילדים, ובהתחשב בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ועקרון המידתיות.
מתגובת המשיב עולה כי ביום 9.2.2009 הודע לעותרים כי הוחלט לסרב לבקשה לאיחוד משפחות וזאת מטעמים ביטחוניים. עוד עולה כי בקשה קודמת לאיחוד משפחות נדחתה אף היא מטעמים ביטחוניים. המשיב מציין כי לפי מידע מודיעיני המצוי בידי גורמי הביטחון, העותר 2 הוא פעיל חמאס אשר מקיים קשרים מתמשכים עם גורמי טרור ובעבר נהג להסית – בהיותו אימאם – נגד מדינת ישראל.
במהלך הדיון לפנינו הוצג לנו, במעמד צד אחד, חומר מודיעיני. חומר מודיעיני זה אישש את המסקנה כי אין עילה להתערב במקרה זה בשיקול דעתו של שר הפנים באשר להענקת מעמד לעותר 2. אכן, כפי שנקבע לא פעם, שיקול הדעת של שר הפנים רחב, ובמקרה זה רשאי היה השר להגיע למסקנה שאליה הגיע על-יסוד המידע המודיעיני אשר מצביע על הסיכון הביטחוני הנשקף מן העותר 2. יצוין עם זאת כי מן הראוי שהמשיב יפעל לכך שהחלטות בבקשות מהסוג הנדון – לחיוב או לשלילה – לא תתעכבנה זמן כה רב.
העתירה נדחית.
ניתן היום, ח' באב התשס"ט (29.7.2009).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט