בג"ץ 159/04 ארגון סוכנים ובעלי תחנות הדלק בישראל אגודה עותומני נ. שר התע

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות בעתירה שבכותרת, בהמשך למחיקתה.

העותר הוא ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק בישראל. העתירה הוגשה ביום 7.1.04. נושא העתירה הוא תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), תשל"ז – 1976. בעתירה, ביקש העותר כי תשונה ההגדרה של המונח "מחסן קימעונאי" שבתקנות. תכלית הבקשה היתה להבהיר כי מחסן קימעונאי אינו מיועד למכירת דלק לקהל הרחב.

לטענת העותר, הליכים לביצוע התיקון האמור התמשכו עוד משנת 2001. העותר טוען, כי פנה בכתב למשיבים בשתי הזדמנויות במהלך שנת 2003. על פי הטענה, מכתבים אלה נותרו ללא מענה. על רקע זה הוגשה העתירה. בהמשך לכך, אושרה התיקון לתקנות בחודש יוני 2004, והתקנות נחתמו ביום 2.2.05. העותר טוען כי התיקון נעשה רק בזכות הגשת העתירה שבכותרת. בשל כך, הוא טוען כי יש לזכותו בהוצאות העתירה.

אין בידי לקבל את טענתו זו של העותר. ההליכים לאישור התקנות החלו פרק זמן ניכר לפני הגשת העתירה. אף כי הליכים אלה התמשכו, אין בפניי תשתית המאפשרת לקבוע כי המועד בו אושר התיקון לבסוף נבע מהגשת העתירה דווקא. אכן, המשיבים הצהירו עוד בהליך קודם כי הם פועלים לקבלת התיקון נשוא העתירה שבכותרת. ההליך האמור הסתיים חודשים ספורים בטרם הגשת ההליך שבכותרת. בנסיבות אלה, אין די בתשתית שבפניי על מנת לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה ובין קבלת התקנות. אין גם בידי לקבל את טענת העותר, כי עד להגשת העתירה לא עשו המשיבים כמעט דבר לקידום הליך תיקון התקנות (וראו סעיף 7 לתגובה המקדמית מיום 30.5.04).

התוצאה היא, כי הבקשה נדחית.