פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
1608/21
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט א' שטיין
העותרים:
1. אורני פטרושקה
2. יוסי שוסמן
3. יעל שרם סנטור
4. מיקי מור
5. דן אורן
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. ראש הממשלה, בנימין נתניהו
3. ראש הממשלה החלופי, בני גנץ
4. המטה לביטחון לאומי
5. היועץ המשפטי לממשלה
6. פרופ' אלי וקסמן
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד גלעד ברנע
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.
שלושה סעדים התבקשו בעתירה שלפנינו. שניים מהם נושאים אופי עקרוני, ובמסגרתם מבקשים העותרים להורות כי העסקת מומחים במסגרת משבר הקורונה, "לרבות כמתנדבים", כפופה לדיני המכרזים; וכי "הפעלתם תיעשה בכפוף לעקרונות של שקיפות ואחריותיות", ורק לאחר עריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים. סעדים אלה ניצבים על גבו של הסעד הנוסף – היחידי שלגביו הוצבה תשתית עובדתית העשויה להעיד שלא מדובר בעניין תיאורטי-אקדמי: לקבוע כי העסקתו של משיב 6 (להלן: פרופ' וקסמן ), "לרבות על דרך של התנדבות [...] כיועץ לממשלת ישראל, לקבינט הקורונה, לראש ממשלת ישראל ולמטה לביטחון לאומי בכל הנוגע למשבר הקורונה – בטלה".
2.
דא עקא, דומה כי גם ביחס לסעד האחרון לא הוצבה תשתית עובדתית מספקת. אכן, צוות מומחים בראשות פרופ' וקסמן סייע בעבר, בהתנדבות, למשיב 4 (להלן: המל"ל ), וגיבש, לבקשתו, דוחות וניירות עמדה "בסוגיות הנוגעות לבלימת המגפה ולהשבת המשק לשגרה" (בג"ץ 2541/20 עמותת איתך משפטניות למען צדק חברתי נ' ראש הממשלה , פסקה 1 (26.5.2020)). אולם, הצוות המדובר "סיים את עבודתו עם המל"ל" ביום 10.5.2020 ( שם , פסקאות 4 ו-6) – והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה מסרה לעותרים, במכתבה מיום 7.2.2021 , "שלאחר ש'צוות וקסמן' סיים את פעילותו, הוקמה במל"ל ועדה מייעצת בראשות גב' ניצה קסיר, אשר הוקמה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה" (להלן: מכתב התשובה ). העותרים מודעים, כמובן, לדברים אלה, אך סבורים כי שלושה דיווחי עיתונות, מן התאריכים 1.2.2021 ו-8.2.2021, חושפים תמונה שונה, ומעידים כי פרופ' וקסמן "ממשיך אף בעצם ימים אלה לשמש כיועץ מרכזי ומשמעותי ביותר לממשלה ולקבינט הקורונה". דא עקא, " ידיעות תקשורתיות וגזרי עיתונים שצורפו לעתירה, לא יכולים להיות תחליף לתשתית עובדתית ממוקדת" (בג"ץ 731/14 עמותת הרצליה למען תושביה נ' מדינת ישראל , פסקה (4.3.2014)). אין בעתירה כל אינדיקציה לכך שהעותרים שבו ופנו למשיבי המדינה (להבדיל מפרופ' וקסמן עצמו) בניסיון לעמת אותם עם המידע החדש, ולהבין את מעמד הצוות בראשות פרופ' וקסמן – ולא למותר לציין שגם באחת הכתבות שצורפו נאמר שהצוות פועל כיום "במתכונת מצומצמת יותר". טיבה של מתכונת זו נותר לוט בערפל, ובנסיבות אלה אין די בתשתית העובדתית שהוצגה כדי לאפשר ביקורת שיפוטית על סבירותה וחוקיותה.
אשר על כן, דין חלקה של העתירה העוסק בפרופ' וקסמן להידחות על הסף, בהיעדר תשתית עובדתית הולמת – ואוסיף כי סוגיית ההסתייעות במומחים "חיצוניים" בכלל, ובפרופ' וקסמן בפרט, הופיעה רק בשולי מכתב "מיצוי ההליכים" המקורי של העותרים, שהתמקד בתפקוד המל"ל במשבר הקורונה.
3.
נוכח מסקנה זו – ומאחר שאין בעתירה טענות לגבי העסקת מומחים נוספים במתכונת דומה – הרי שראשיה הכלליים של העתירה נושאים אופי אקדמי-תיאורטי, ואין צורך – וממילא גם הצדקה – לדון בהם בשלב זה. אכן, בית המשפט אמון על מלאכת הפסיקה, "אך זהו תפקידו עת תלוי ועומד סכסוך הדורש הכרעה נכון למועד נתינתה. בית המשפט אינו יועץ ואינו פילוסוף, אף לא פילוסוף של המשפט, ואל לו לכתוב מאמרים או להכריע בשאלות משפטיות אקדמיות או תיאורטיות. עת לפסוק ועת להימנע מפסיקה" (בג"ץ 1273/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' הכנסת ה-22 , פסקה 10 לחוות דעתי (9.9.2020)). תהיה, אפוא, חשיבות השאלות העקרוניות שמעוררים העותרים אשר תהיה, אין מקום לדון בהן כעת, ודינן להידחות על הסף.
4.
מן הטעמים האמורים, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות.
ניתן
היום, כ"ה באדר התשפ"א (9.3.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט