בג"ץ 1613/00 אילנה מורל נ. מרדכי מורל

בפני בקשה לפטור מאגרה ומחובת הפקדת ערבון.

1.בין המבקשת למשיב נחתם (בשנת 1986) הסכם "שלום בית" שקבע חיובים הדדיים. בין היתר, נאמר בהסכם, כי כל סכום, שלא ישולם על ידי אחד הצדדים להסכם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 4% או ריבית שנתית מצטברת בשיעור של 150% - הכל לפי בחירת הצד הנושה. המשיב לא שילם סכום כסף של 1969.23 ש"ח במשך תקופה ארוכה. סכום זה תפח, על פי סעיף הריבית, והגיע למאות אלפי ש"ח. לפיכך פנה המשיב לבית משפט לענייני משפחה וביקש את ביטול סעיף הריבית. בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו דחה את תביעתו ואישר את החיוב. המשיב ערער לבית המשפט המחוזי. לעת הזאת הגיע גובה החיוב לכשלושים מליון ש"ח. בית המשפט המחוזי ביטל את סעיף הריבית וקבע, כי המשיב ישלם למבקשת סך של 35,000 ש"ח (על בסיס הוספת ריבית בנקאית בשיעור פריים + 7 וחיוב המשיב בהוצאות המבקשת בסך 15,000 ש"ח). המבקשת מבקשת לערער על פסק דין זה.

2.בבקשה שבפני טוענת המבקשת, כי היא אשה חולנית שמאז 1993 לוקה בלבה ובכליותיה. היא סגרה עקב כך עסק שהיה בבעלותה, עבדה בעבודות שונות באופן זמני והשתכרה כ- 4,000 ש"ח לחודש. היא פוטרה בינואר ומאז היא מקבלת דמי אבטלה. דמי המזונות שהיא מקבלת מן המשיב עבור בנם המשותף (ואשר סכומם אינו מצויין) מוצאים במלואם לצרכי הבן. היא מצוייה על סף פינוי מן הדירה בה התגוררה עד כה, אינה נתמכת על ידי הורים או קרובי משפחה אחרים ואין לה חסכונות. בהתייחסה לסיכויי בקשת רשות הערעור טוענת המבקשת, כי טובים סיכוייה, משום שפסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא חדשני, בהתערבו בתוכנו של חיוב חוזי כספי.

3.המשיב מתנגד לבקשה. ראשית, הוא מציין, כי שילם למבקשת את הסכום שהשית עליו בית המשפט המחוזי - 35,000 ש"ח וכי די בסכום זה לכסות הן את עלות אגרת ההליך והן את הערבון. עוד הוא טוען, כי הוא משלם מזונות בסך של כ - 3,000 ש"ח לחודש, כי המבקשת עבדה כמעט כל העת - גם מאז התקופה בה חלתה לטענתה וכי המבקשת לא הביאה כל נתונים של ממש באשר לחשבונות הבנק שלה ולנכסים אחרים שיש לה. בהתייחסו לסיכויי בקשת רשות הערעור טוען המשיב, כי פרשנות דווקנית של סעיף הריבית מביאה לתוצאה שאין הדעת סובלתה, לפי החיוב של 2,000 ש"ח הפך לחיוב של 30,000,000 ש"ח וכי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לעניין זה הוא מחוייב המציאות ומבוסס כדבעי.

4.בתשובת המבקשת לתגובת המשיב, מלינה המבקשת, על שהמשיב העלה טענות מטענות עובדתיות שונות (הנוגעות להשתכרותה בשנים קודמות, למצבה הבריאותי ולאופן ניהול ההליכים על ידה) בלא שתמך טענות אלו בתצהיר. מטעם זה היא מבקשת, כי טענות אלו יימחקו מתשובתו. הואיל וממילא לא מצאתי צורך לאזכר טענות אלו בהחלטתי או להסתמך עליהן, איני נדרש לעניין זה.

5.תקנה 13 (א) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987- קובעת:

"בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה."

בהתייחס לחובת פירוט זו נאמר:

"נפסק לא אחת, וגם ההיגיון הפשוט מחייב, כי הפונה לבית המשפט בבקשה לפטרו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, צריך להיכבד ולפרט את כל הכנסותיו וכל הנכסים שברשותו, ואין להסתפק בתצהיר חלקי שאינו פורס תמונה מלאה (ע"א 3252/99 מנחם סורפין נ' רם און , לא פורסם; ראו גם: ע"א 995/99 אברהם דרעי נ' בנק הפועלים , לא פורסם; ע"א 8223/98 ורד שאול נ' ד"ר חיים פרידמן תמר , לא פורסם).

עיון בבקשה מעורר את החשש שהתמונה שהציגה המבקשת אינה מלאה: כך, לדוגמא, לא התייחסה המבקשת (בין בבקשתה הראשונית ובין בתגובתה המאוחרת) לעובדה שקיבלה מן המשיב (בעקבות פסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור) סך של 35,000 ש"ח, כך נמנעה המבקשת מלציין את סכום המזונות שהיא קבלת מן המשיב עבור גידול בנם, סכום המגיע, לטענת המשיב (שלא נסתרה על ידיה) לכ - 3,000 ש"ח לחודש. כך לא צרפה המבקשת כל מסמך שהוא המתייחס לחשבונות בנק שברשותה, וכך גם נמנעה מלהתייחס לאפשרות לגייס את סכומי האגרה או הערבון מקרובי משפחה או מידידים (וראו: בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני , לא פורסם; ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא , לא פורסם). בנסיבות אלו, ובפרט נוכח העובדה, כי אך לאחרונה קיבלה המבקשת סכום כסף העולה פי ארבעים על סכום האגרה הנדרש, דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות.

6.מטעמים אלה, ובשינויים המחוייבים, לא מצאתי מקום לפטור את המבקשת גם מחובתה להפקיד ערבון להבטחת הוצאותיו של המשיב בהליך זה. אפילו נאמר, כי על פני הדברים, קיים סיכוי, כי תינתן למבקשת רשות לערער (וראו: בר"ע 103/87 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 ;בש"א 323/90 אברך

נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383), הרי איני מוצא מקום לקבוע, כי סיכויי ערעור כאמור (בין אם תינתן רשות ערעור ובין אם תידון בקשת רשות הערעור כערעור) הם כה גבוהים, כך שניתן לפטור את המבקשת מן החובה לערוב להוצאות המשיב. בפרט כאשר טענותיה באשר למצבה הכלכלי לוקות בחסר.

7.המבקשת תשלם איפוא את אגרת ההליך תוך שבעה ימים ממועד המצאתה של החלטה זו וכן תפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיב בסך 15,000 ש"ח, וזאת תוך עשרים יום ממועד המצאתה של החלטה זו. למען הסר ספק יובהר, כי אין במועדים אלה כדי לשנות מן האמור בהחלטתו של כב' השופט א' ריבלין מיום 2.4.00 או להאריך מועדים שננקבו בה.