בג"ץ 1622/07 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ. השופט בדימוס יעקב טירקל, יו"ר

1.

לפני בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת. העתירה עצמה הוגשה ביום 20.2.07 והיא עסקה בהחלטת השר לבטחון פנים למנות את רב גונדר יעקב גנות לתפקיד מפכ"ל המשטרה. לעתירה היו שני ראשים: האחד , להורות לוועדה המייעצת למינויים בכירים (להלן: הועדה המייעצת) לכנס את הוועדה בכדי לדון במועמדות האמורה; השני , לחילופין, להורות לשר לבטחון פנים לנמק מדוע לא ימנע מן המינוי האמור.

2.

העתירה אוחדה עם עתירות נוספות באותה הסוגיה ביום 25.2.07 וניתנה בכולן החלטה. על פי ההחלטה, העתירות כולן היו מוקדמות שכן ההחלטה על המינוי טרם נתגבשה אלא שיש עדיין להמתין להחלטות הוועדה המייעצת בנדון. בהמשך לכך, ובחלוף זמן מה, הסיר מר גנות את מועמדותו לתפקיד. בעקבות כך, החליטה הוועדה המייעצת להימנע מחוות דעת על המינוי. העותרת, מצידה, הודיעה ביום 10.4.07 כי היא מבקשת למחוק את עתירתה ובקשה זו נענתה (החלטה מיום 26.4.07). נותר עניין ההוצאות. אליבא דעותרת, הגשת העתירה הובילה לסעד המבוקש שכן רק מכוח החלטת בית המשפט נכונה היתה הוועדה המייעצת לקיים את הדיון בעניינו של מר גנות.

3.

משיבים 2-1 התנגדו לבקשה זו של ההוצאות. לטענתם, העותרת נחפזה ובאה לבית משפט זה בטרם היה טעם לכך, שכן הוועדה המייעצת לא נתכנסה עדיין. גם בית משפט זה, בהחלטה הנזכרת, פסק כאמור. משיב מס' 3, מר גנות, הצטרף לטענה זו. עם זאת, העותרת שבה וטענה בנדון, והדגישה כי היות ועתירתה כוונה נגד הוועדה המייעצת ואי התכנסותה, הרי שהגשת העתירה לא היתה מוקדמת והיא שהביאה לסעד למרות טענות המשיבים בנדון. משיבים 2-1, שהגיבו בתגובה נוספת מטעמם בנדון, שבו וטענו כי העתירה היתה מוקדמת ולוועדה המייעצת כלל לא ניתנה שהות אמיתית בכדי לענות לעותרת וממילא כי לא היה מיצוי הליכים של ממש בנדון.

4.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי דין הבקשה לפסיקת ההוצאות, להידחות. סמוך להחלטת השר לבטחון פנים בנדון הוגשה עתירה אחרת לבית משפט זה בנדון (בג"ץ 1570/07), כל זאת עוד טרם נזקקה הוועדה המייעצת לנדון. בשלב זה, הודיעה הוועדה המייעצת כי לא תדון במינוי כל עוד תלויה ועומדת עתירה בנדון (סעיף 4 לעתירה שבכותרת מיום 20.2.07). בית משפט זה קבע, כאמור, בהחלטה לגופו של עניין, כי העתירות כולן מוקדמות שכן יש לאפשר לוועדה המייעצת לומר את דברה. במצב דברים זה, לא מצאתי כי הגשת העתירה שבכותרת היא שהובילה לקבלת הסעד שכן ברי הוא, מתיאור השתלשלות העניינים שבעתירה עצמה, שהוועדה המייעצת התלתה את פעולתה בשל בג"ץ 1570/07 הנזכר. החלטת בית משפט זה מיום 25.2.07 באה, אפוא, להחזיר דברים למסלולם הרגיל, קרי, השלמת ההליך המנהלי סופית טרם ההכרעה השיפוטית. החלטה זו, שבאה בעיקרה לעניין הסעד המבוקש בבג"ץ 1570/07, השמיטה ממילא את היסוד תחת העתירה שבכותרת ואין, אפוא, יסוד לטענה לפיה הגשת העתירה היא שהובילה לקבלת הסעד. ספק בעיני גם, אם נוכח השתלשלות העניינים האמורים, ניתן כלל לקבוע כי הגשת העתירה שבכותרת היתה מוצדקת. הבקשה שבנדון נדחית אפוא.

5.

אשר לבקשה להחזר האגרה, הרי שמשעה שנתקיים דיון בעתירה לא נתקיימו התנאים שבדין להחזר אגרה כאמור, וגם הבקשה בעניין זה – נדחית.