החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1648/97 המועצה הדתית ראשון לציון נ. השר לעיניני דתות

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · תמיכות ממשלתיות למועצות דתיותעתירה לבג"ץ נגד השר לענייני דתות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ קיבל עתירת המועצה הדתית ראשון-לציון נגד השר לענייני דתות, שטענה לאפליה לרעה בתקציבה לעומת מועצות דתיות אחרות. בית המשפט הורה לשר לקבוע תוך ארבעה חודשים קריטריונים שוויוניים לשיעור התמיכות למועצות דתיות ולהיקפן.

העובדות

המועצה הדתית ראשון-לציון עתרה לבג"ץ וטענה כי השר לענייני דתות מפלה אותה לרעה בתקציבה ביחס למועצות דתיות אחרות. בית המשפט עשה את הצו המוחלט והורה לשר לקבוע קריטריונים שוויוניים לתמיכות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם השר לענייני דתות מחויב לקבוע קריטריונים שוויוניים לשיעור התמיכות והיקפן למועצות דתיות?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט הגבוה לצדק הורה לשר לענייני דתות לקבוע קריטריונים שוויוניים לעניין שיעור התמיכות למועצות דתיות והיקפן, תוך ארבעה חודשים.

    ״שבית-המשפט הגבוה לצדק עשה מוחלט צו שהוצא בעתירה הנדונה, בחייבו את המשיב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מועצה דתית
  • תמיכות
  • קריטריונים שיוויוניים
  • שר לענייני דתות
  • צו מוחלט
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

1648/97

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופט י' אנגלרד

העותר

ת:

המועצה הדתית ראשון לציון

נגד

המשיב

:

השר לענייני דתות

תאריך הישיבה: כ'

באדר ב' התש"ס (27.3.2000)

בשם

העותר

ת:

עו"ד

עופר שפיר

בשם

המשיב

:

עו"ד ענר הלמן

עתירה

למתן צו על-תנאי

החלטה

השופט מ' חשין:

היה זה ביום ג' בסיוון תשנ"ט (18.5.1999) שבית-המשפט הגבוה לצדק עשה מוחלט צו שהוצא בעתירה הנדונה, בחייבו את המשיב - השר לענייני דתות - "לקבוע קריטריונים שיוויוניים לעניין שיעור התמיכות והיקפן, והוא - תוך ארבעה חודשים מהיום". "קריטריונים", קרא: קריטריונים לתמיכות שהמדינה מעניקה למועצות דתיות ברחבי הארץ. בעתירתה טענה העותרת, המועצה הדתית ראשון-לציון, כי השר לענייני דתות מפלה אותה לרעה בתקציבה ביחס למועצות דתיות אחרות, ובעתירה זו חייב בית-המשפט את השר לענייני דתות כפי שחייב.

יושם-אל-לב כי הצו המוחלט נגד השר לענייני דתות

ניתן ביום 18 במאי 1999, וכזכור היה זה יום אחד לאחר יום הבחירות לכנסת ולראש

הממשלה. מטעם זה, ולבקשת בא-כוח המדינה, קצב בית-המשפט זמן ארוך יחסית לקביעתם של

הקריטריונים. ייאמר עוד זאת, כי הצו המוחלט ניתן לאחר הליך שהתמשך והלך זמן רב -

העתירה הוגשה בחודש מארס 1997 והצו המוחלט נעשה בחודש מאי 1999 - וכי במהלך אותן

שנתיים לא עשה השר לענייני דתות את שחייב היה לעשות ממילא.

ארבעת החודשים אשר בסיומם אמור היה השר

לענייני דתות "לקבוע קריטריונים שיוויוניים" לעניין התמיכות הניתנות

למועצות הדתיות ברחבי הארץ, נסתיימו ביום 18 בספטמבר 1999, אך קריטריונים כפי

שצווה השר לקבוע - לא נקבעו. רק בסופו של חודש אוקטובר 1999, כתב עוזר היועץ

המשפטי של המשרד לענייני דתות אל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, מכתב קצר

ובו כלולות, כדבריו "אמות המידה לסל השירותים הניתן על-ידי המועצה הדתית כפי

שמתבטא בהיקף התקציב כפי שאושר על-פי אמות מידה אלו למועצות הדתיות". בהמשך

אותו מכתב קצר נמנים כארבעה-חמישה פריטים לאותן "אמות מידה" (כגון:

מיקווה נשים - 48 אש"ח לשנה), ובסופו נאמר כי "בכוונת המשרד ליצור סל

שירותים מפורט יותר ...". ביום 10 בנובמבר 1999 הוסיף עוזר היועץ המשפטי

למשרד לענייני דתות וכתב אל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי "תוך 60

ימים בכוונת המשרד ליצור סל שירותים מפורט יותר". ייזכר שמועד ארבעה חודשים

שקצב בית-המשפט תם באמצע חודש ספטמבר 1999; כי מצויים אנו עתה באמצעו של חודש

נובמבר 1999; וכי עתה מדבר המשרד על ארכה נוספת של 60 ימים לקיום צו הבג"ץ.

שני המכתבים האחרונים לא הובאו אותה עת לידיעת

בית-המשפט, ואף לא הוגשה בקשה מנומקת לבית-המשפט להרחבת מועד ארבעה חודשים שנקבע

לשר לענייני דתות כדי שיקבע קריטריונים למתן תמיכות למועצות הדתיות ברחבי הארץ.

גם 60 ימים אלה חלפו-עברו להם, וקריטריונים לא

נקבעו.

המועצה הדתית ראשון-לציון סברה - ובצדק סברה -

כי השר לענייני דתות לא מילא את חובתו כפי שנדרש בצו הבג"ץ, ועל-כן הגישה

ביום 17.10.99 בקשה על-פי סעיף 6 לבזיון בית-המשפט, לאכוף על השר לענייני דתות

לקיים את פסק-הדין שניתן בבג"ץ 1648/97. המדינה הגיבה על בקשה זו, וצירפה

לתגובתה את שני המכתבים הנזכרים לעיל של עוזר היועץ המשפטי למשרד לענייני דתות.

בתגובתה ביקשה המדינה לראות באותם שני מכתבים תשובה לבקשת המועצה הדתית

ראשון-לציון לנקיטת הליכים על-פי פקודת ביזיון בית-המשפט. למותר לומר כי תשובתה של

המדינה לא היתה תשובה כלל, ולו משום שאותם שני מכתבים של עוזר היועץ המשפטי למשרד

לענייני דתות לא היוו ולו תחילתם של קריטריונים כפי שנדרש השר לענייני דתות לקבוע.

לשון אחר: השר לענייני דתות, באורח ברור ומפורש, לא מילא אחרי צו בית-המשפט, וטעם

לדבר לא ניתן.

שמיעת הבקשה לנקיטת הליכים על-פי פקודת ביזיון

בית-המשפט נקבעה להיום, יום 27 במארס 2000. והנה, לפני ארבעה ימים, ביום 23 במארס

2000, נתקבלה בבית-המשפט "בקשה מוסכמת מטעם הצדדים למחיקת הבקשה לפי פקודת

ביזיון בית-משפט". בבקשה זו כותבים באי-כוח בעלי-הדין כי בשנת התקציב 2000

תקבל המועצה הדתית ראשון-לציון מאת השר לענייני דתות תוספת תקציב מיידית בשיעור

250,000 ש"ח, וכי "המשיב יכין ללא דיחוי את נוהל הקריטריונים נשוא

פסק-הדין בעתירה שבנדון". עוד נאמר באותה הודעה, כי השר לענייני דתות

"מתחייב כי תיקצוב המועצות הדתיות בישראל וחלוקת הכספים על-פיו בשנת 2001

ייעשו בהתאם לנוהל האמור". נוכח כל אלה, כך כתבו באי-כוח בעלי-הדין, מבקשים

הם בהסכמה למחוק את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית-המשפט.

החלטנו כי לא ניעתר לבקשה וכי נזמין את

באי-כוח בעלי-הדין לטעון לפנינו. אכן, המועצה הדתית ראשון-לציון באה על סיפוקה -

משקיבלה 250,000 ש"ח נוספים לתקציבה - ואולם הפרת הצו המוחלט נשארה בעינה.

שכן השר לענייני דתות אמור היה לקבוע קריטריונים עד ליום 18.9.1999, והנה מצויים

אנו למעלה מחצי שנה לאחר אותו מועד - וקריטריונים לא נקבעו. עניינה הפרטי של

המועצה הדתית ראשון-לציון נפתר לשביעות רצונה, ואולם העניין הציבורי - הפרה בוטה

של צו בית-המשפט לקביעתם של קריטריונים - לא יושב.

שמיעת הבקשה נקבעה כאמור, ליום 27.3.2000,

והנה בבוקרו של אותו יום, קודם כניסתנו אל אולם בית-המשפט, הונח על שולחננו תצהיר

תשובה עליו חתם הרב יצחק כהן, השר לענייני דתות. בתצהירו זה כותב השר לענייני דתות

כי במכתבים שהזכרנו לעיל - מכתביו של עוזר היועץ המשפטי למשרד לענייני דתות -

"נקבעו קריטריונים שיוויוניים ראשוניים", אלא ש"עקב חילופי

השילטון, ושינויים פרסונליים במשרד לענייני דתות" "לא עלה בידי המשרד

להשלים את קביעת הקריטריונים עד לשלב זה". עוד כותב השר בתצהירו, כי

"לפני מספר שבועות התחיל לעבוד במשרד לענייני דתות ממונה חדש על תקציבי

המועצות הדתיות" וכי "למותר לציין, שבכוונתי לקבוע בהקדם האפשרי

קריטריונים שיוויוניים לחלוקת תקציב המועצות הדתיות".

אין לנו אלא לתמוה, כי למעלה משישה חודשים

לאחר תום המועד שקצב בית-המשפט לקביעתם של "קריטריונים שיוויוניים",

וביום הדיון ממש, מודיענו השר לענייני דתות כי בכוונתו "לקבוע בהקדם

האפשרי" קריטריונים כפי שנדרש. ולא נותר לנו אלא להביע מורת רוחנו מהפרה

חמורה זו של צו בית-המשפט, ונביע תקווה כי מקרים מעין-אלה לא יישנו בעתיד, בוודאי

לא בענייננו שלנו.

בא-כוח המדינה - אשר לא היתה תשובה מספקת בפיו

להפרת צו בית-המשפט - הודיענו כי תוך חודשיים ימים יקבע השר לענייני דתות

קריטריונים כפי שנדרש בצו בית-המשפט מיום 18.5.1999, ונניח כמובן מאליו כי זו הפעם

יקויימו הדברים כנדרש.

אנו דוחים, איפוא, את המשך השמיעה למועד

שייקבע. תוך 60 יום מהיום תגיש פרקליטות המדינה לבית-המשפט הודעה משלימה, ואליה

יצורפו הקריטריונים לחלוקת תמיכות למועצות הדתיות כפי שיקבע השר לענייני דתות. טרם

הגשתם לבית-המשפט יעברו קריטריונים אלה את בחינתו של היועץ המשפטי לממשלה. כן תובא

החלטה זו לידיעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

היום,

כ' באדר ב' התש"ס (27.3.2000).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97016480.

G15

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט הגבוה לצדק הורה לשר לענייני דתות לקבוע קריטריונים שוויוניים לעניין שיעור התמיכות למועצות דתיות והיקפן, תוך ארבעה חודשים.