פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
1657/09
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני האזורי פתח תקוה
2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים ירושלים
3. פלונית
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד זיו בייטל
פסק דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
העותר והמשיבה 3 (להלן
המשיבה
) נישאו בשנת 1968. בעתירה נטען, כי מיד לאחר הנישואין גבה
הר בין הצדדים. תביעה ראשונה לגירושין הוגשה על ידי המשיבה בשנת 1984, ומאז
מתדיינים הצדדים בערכאות השונות, בעוד העותר (כיום בן 77) נושא במזונות המשיבה.
בסבב ההתדיינות האחרון (שיזם העותר בשנת 2007) ביקש העותר מהמשיב 1 (
בית
הדין האזורי
) לחייב את המשיבה להתגרש
ולהכריז על המשיבה כמורדת, באופן שיבטל את חיובו במזונות. בעתירה נטען, כי המשיבה
התחמקה מלהגיע לדיונים. ביום 21.1.08 קבע בית הדין האזורי:
"בתיק זה הגיע בית הדין למסקנה לפני רבות
בשנים שאין מקום לגירושין בין הצדדים. הגיע אישור רפואי (באיחור) הנמצא בתיק ולפיו
אין האשה יכולה להתייצב לדיון. ב"כ הבעל מבקש לתת פס"ד לפי החומר
שבפנינו, לחייב את האשה בגירושין ולהפסיק את תשלום המזונות. לאור האמור לעיל:
דוחים בקשת הבעל" (להלן
החלטת בית הדין האזורי
או
ההחלטה
).
ב.
על החלטה
זו הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, בו נטען כי בית הדין האזורי כלל לא דן בתביעה להפחתת או ביטול המזונות. ביום 27.5.08 קבע בית הדין הרבני הגדול, כי לאור חוות הדעת הרפואיות המצויות בתיק יש למנות אפוטרופוס למשיבה, "ולאור הנ"ל אין מקום להמשך הדיונים בפנינו או בפני בית הדין האזורי. על בית הדין האזורי לטפל בהליך של הכרזתה כפסולת דין ולמנות אפוטרופוס לדין לצורך הדיונים שבפניו". עיון בנספחי העתירה מלמד, כי ביום 4.12.08 התקיים דיון בבית הדין האזורי, בו נמסר כי מונתה אפוטרופוסית למשיבה – בתה – אך התעוררה בעיה כיון שהאפוטרופוסית לא חתמה על ייפוי כוח לצורך הייצוג. בסוף הדיון ניתנה החלטה: "על בא כוח האשה להמציא ייפוי כח מבתה הממונה כאפוטרופוס שלה".
ג.
בעתירה (שהוגשה לראשונה ביום 22.2.09; ושוב בצורה מסודרת מעט יותר ביום 8.3.09) נסקרה ההיסטוריה הזוגית, והתבקש ביטול החלטתו של בית הדין האזורי. נטען, כי ההחלטה אינה מנומקת, ואין להסתפק בקביעה כי "לפני רבות בשנים" הוחלט שאין מקום לגירושין. קביעה זו, כך נטען, אינה מתייחסת לשינוי הנסיבות, לזמן שחלף ולחיוב העותר במזונות שנים כה רבות. עוד נטען, כי החלטה זו אינה מתייחסת כל עיקר לסעד החלופי של ביטול המזונות. נטען, כי העותר לא קיבל את יומו הדיוני בבית הדין, שלא התייחס להשלכות הכלכליות של הותרת חיוב המזונות על כנו. לבסוף נטען, כי גם בית הדין הרבני הגדול לא ריפא פגמים אלה.
ד.
לאחר העיון אין בידינו לקבל את העתירה. אמנם לא התבקשה תגובה, כדי שלא להכביר הוצאות, אך ניתן לומר שהתארכות הליכים משך שנים כה רבות אינה מעוררת שביעות רצון. ועוד, החלטת בית הדין האזורי אכן אינה נדרשת לשאלת החיוב במזונות והיקפם. ברם, ההליכים בבתי הדין טרם הסתיימו. לאחר שניתן פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול הוסדר מינוי האפוטרופוס, ובכך הוסרה אבן נגף ראשונה לבירור ענייני של טענות העותר. ביום 4.12.08 התקיים, כאמור, דיון בבית הדין האזורי - אלא שהתעוררה (ביוזמת העותר) סוגיית ייפוי הכוח. נמצא כי למעשה מתקיים דיון בבית הדין האזורי, ותוצאותיו - שיש לקוות שיתבררו במהרה - יהיו כפופות במידת הצורך לביקורת בית הדין הרבני הגדול. בנסיבות אלה טרם מוצו ההליכים במסגרת בתי הדין הרבניים, ואין איפוא מקום להתערבות בית משפט זה (בג"צ 3555/92 גבעון נ' בית הדין הרבני האזורי (לא פורסם); בג"צ 9642/07 פלוני נ' פלונית (לא פורסם)).
ה.
פסק דין זה יובא גם לעיון היועץ המשפטי לשיפוט הרבני.
ניתנה היום, י"ז באדר התשס"ט
(13.3.09).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט