בג"ץ 1661/22אלמצרי סאמר נ. הוצאה לפועל

השופט ע' פוגלמן :

עניינה של העתירה שלפנינו בתיק הוצאה לפועל שנפתח על שם העותר בגין אי תשלום אגרות עבור 4 ביקורים במרכז הרפואי תל אביב איכילוב (להלן: בית החולים ). לעותר, שמרצה עונש מאסר, נשלח מכתב התראה בדבר כוונת בית החולים להגיש תביעה על סכום קצוב (לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; להלן: חוק ההוצאה לפועל ), ולימים הגיש בית החולים את התביעה. תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 2.6.2021, ובהמשך נדחתה בקשת העותר למימוש רכב שברשותו לצורך כיסוי החוב.

ביום 7.3.2022 הוגשה העתירה דנן שבמסגרתה טוען העותר, ככל שניתן להבין, כי נפלו פגמים שונים בחיוב הכספי שעליו לשלם וכי יש להורות על פריסת חובו כך שישלם תשלום ראשון בסך 600 ש"ח ולאחר מכן תשלומים חודשיים בסך 200 ש"ח. לדבריו, אין ביכולתו לעמוד בהחזר גבוה יותר.

התבקשה תגובת המשיבה. כעולה מהתגובה, ביום 14.3.2022 (כשבוע ימים לאחר הגשת העתירה שלפנינו) הגיש העותר בקשה נוספת בתיק ההוצאה לפועל, שבמסגרתה העלה טענות דומות לטענותיו בעתירה דנן וביקש לפרוס את חובו במתווה שתואר בעתירה. ביום 22.3.2022 קיבלה רשמת ההוצאה לפועל את בקשת העותר, וציינה כי לאחר התשלום הראשון יבוטל העיקול על דמי הקנטינה של העותר. משכך, לשיטת המשיבה, התייתר הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה. עוד טוענת המשיבה כי יש לדחות את העתירה מחמת אי צירוף משיב רלוונטי (בית החולים) וכי ככל שיש לעותר טענות ביחס להחלטת הרשמת, נתונה לו האפשרות לפנות בבקשת רשות לערער לפי סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל.

לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה לה, מצאתי כי דין העתירה להימחק על הסף. אכן, כפי שמציינים המשיבים, הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה – פריסת חובו של העותר – התקבל בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל. משאלה הם פני הדברים, העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה. לכך יש להוסיף כי ככל שלעותר יש השגות על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, אכן נתונה לו האפשרות להשיג עליה בדרכים הקבועות בדין.

העתירה נמחקת אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.