בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"צ 97 / 1666
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' דורנר
העותר : בלסבלג ירון- סמל
נגד
המשיבים : 1. סגן הפרקליט הצבאי הראשי
2.ראש מדור דין משמעתי בפרקליטות הצבאית
3.סמג"ד 9063 סרן ניסים יתח
פסק-דין
העותר, חייל מילואים בשירות פעיל, טען בעתירתו כי ביצוע עונש המחבוש שהוטל עליו בדין משמעתי, עוכב שלא כדין. הוא הסביר כי פנה לבית-משפט זה לפני מיצוי ההליכים בדרך של ערר משום שעל-פי סעיף 165(א) לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו1955- רשאי קצין השיפוט להתערב בהרשעה ובעונש ואין הוא מוסמך לדון בהוראה לעיכוב ביצועו. עוד טען בא-כוחו כי העותר נמנע מלהגיש ערר בשל חששו כי הערר יידון בפני המג"ד שהיה מעורב בהגשת התלונה נגדו ואף נקט עמדה, וכי על-פי החוק קיימת גם האפשרות כי עונשו יוחמר בהליך זה.
לדעתנו עיכוב ביצוע עונש מחבוש בדין משמעתי הינו חלק מהותי של העונש, וזכות הערר על העונש כוללת בחובה אף את הזכות לערור כנגד עיכוב ביצועו.
אשר לחששותיו של העותר, הניחה באת-כוח המדינה את דעתנו כי עררו של העותר יידון על-ידי קצין שיפוט בכיר מבין מפקדיו של מג"ד יחידתו וכי לא יעשה שימוש בסמכות להחמיר את העונש.
על-יסוד דברים אלה חזר בו העותר מעתירתו, ואנו דוחים אותה.
ניתן היום, כ באדר ב תשנ"ז (27.3.1997).
ה נ ש י א ש ו פ
ט ש ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT