בג"ץ 1677/09 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

הנשיאה ד' ביניש:

העותר הוא סרבן גט המצוי בכלא עקב אי קיום פסק דין של גירושין, העותר מצוי במאסר עקב סרבנותו מאז שנת 2001. העתירה מופנית כנגד הסנקציות שבית הדין הרבני הגדול המליץ שיוטלו על העותר בהיותו בכלא, ובעיקר כנגד ההחלטה שלא לאפשר לעותר לקבל אוכל כשר, בכשירות מיוחדת למהדרין, וההחלטה בעניין שלילת קיום הסדרי ראיה עם ילדיו בכלא. מתשובת המדינה הוברר כי העותר אינו מקבל אוכל כשר למהדרין עוד בטרם החלטת בית הדין הרבני הגדול, על פי אמות המידה שקבע הרב הראשי של שב"ס. ביחס אל העותר נקבע שכאדם שאינו מציית לבית הדין הרבני, אינו זכאי לקבלת אוכל כשר למהדרין. הסדרי הראייה נשללו על פי החלטת בית הדין הרבני הגדול שקבע כי הילדים הבגירים אינם מעוניינים בקשר עם העותר וכי על פי עמדת רשויות הרווחה ומכלול הנסיבות אין זה לטובת הילדים לערוך את הביקורים המבוקשים בין כתלי הכלא, ולפיכך נמנע מלאכוף את הביקורים. אנו לא ראינו יסוד להתערב בשני עניינים אלה.

ככל שבית הדין הרבני המליץ על נקיטת צעדים נוספים ביחס להכבדת תנאי שהייתו של העותר בכלא; אמצעים שאינם כלולים בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ח-1995, בנסיבות העניין שלפנינו החלטותיו בעניין זה אינן מחייבות את שלטונות בית הסוהר כפי שהובהר מעמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שהובאה לפנינו, והיא מקובלת עלינו. החלטות אלה נותרות בגדר המלצה שראוי להתחשב בה ככל שהיא עולה בקנה אחד עם ההסדרים והנוהלים בכלא.

לא ראינו במסגרת דיוננו זה לנקוט עמדה ביחס לאפשרות הרחבת האמצעים שניתן להפעיל נגד סרבן גט בכלא באמצעות חקיקה ועניין זה יתברר בוודאי בפני הגורמים המופקדים על החקיקה.

העתירה נדחית.