בג"ץ 1692/12 סעד אבו חלף נ. שר הפנים

השופט נ' הנדל:

1.

מונחת לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, במסגרתה מתבקש המשיב לבוא וליתן טעם "מדוע לא תינתן תשובה סופית ותאושר בקשתו של העותר לקבלת אזרחות ישראלית...".

2.

העותר, כבן 25 שנה, הינו תושב קבע במדינת ישראל מכוח רישומו מיום 22.7.2008. אמו הינה תושבת קבע אף היא ואילו אביו נתין ירדן. ביום 15.2.2011 הגיש העותר בקשה לקבלת אזרחות ישראלית בלשכת רשות האוכלוסין במזרח ירושלים. משלא ניתנה החלטה בבקשתו מזה תקופה ארוכה, הגיש העותר עתירתו זו, במסגרת ביקש כי המשיב ייתן החלטה חיובית בבקשתו.

בתגובת המשיב מיום 22.5.2012, במסגרתה טען כי הליכי מתן האזרחות הינם הליכים המצריכים בדיקה קפדנית, הציע המשיב לעדכן את בית המשפט לאחר שתתקבל החלטה בבקשת העותר. לאחר שהודיע המשיב כי בעקבות שימוע שנערך לעותר ברשות האוכלוסין הוחלט לדחות את בקשתו לאזרחות. במצב דברים זה הודיע המשיב כי העתירה במתכונתה הנוכחית – שהוגשה לצורך טיפול בבקשת העותר להתאזרחות – התייתרה.

3.

עם קבלת תגובת המשיב, הוריתי לעותר כי יודיע לבית המשפט האם עומד הוא על עתירתו. בהודעה שהוגשה על ידו נמסר כי לא ניתן לקבוע שהעתירה נתייתרה, שעה שלא נתקבלו יתר הסעדים להם עתר – קבלת אזרחות. אשר על כן, ביקש העותר כי יתקיים דיון לגופו של עניין בעתירתו.

4.

תקנה 2 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 מורה כדלקמן:

"העתירה תפרט את פרטיו האישיים של העותר ואת הנימוקים, שבעובדה ושבחוק, שעליהם היא מתבססת...".

נמצאנו למדים אפוא כי בבואו של פרט לקבל סעד מבית משפט זה בשבתו כבג"ץ, עליו לבסס עוולה או פגם שארעו לו, או שהנסיבות מגלות שעומדים להיגרם לו. אין זה ראוי כי צד יעתור למתן החלטה שלטונית, תוך "עתירת המשך וירטואלית" למקרה שההחלטה תדחה את בקשתו. אמנם, לגישת העותר מחיקת העתירה עתה תהווה בזבוז של זמן שיפוטי ושל משאבים, שעה שיצטרך להגיש עתירה התוקפת את ההחלטה מחדש. ואולם, למטבע האמור שני צדדים. לעיתים יכול צד לתקוף את ההחלטה שנתקבלה בדרכים חלופיות. לעיתים רשאי הוא לערער עליה. אף הידברות עם הרשות לאחר מתן החלטה עשויה להוות פתרון חלופי לדיון בערכאות. כך או אחרת, סבורים אנו כי קיצור דרך עתידי בדמות "עתירת סל" שמכילה בחובה סעדים קונקרטיים, וסעדים הצפויים במידת הסתברות כזו או אחרת, אינה יכולה להיוותר על כנה במתכונתה הנוכחית. כמובן, שאין בכך משום הבעת עמדה בדבר סבירותה של ההחלטה הקונקרטית שנתקבלה בעניינו של העותר.

5.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.