בג"ץ 1703/03 אינתסאר נג'ארה נ. שר הפנים

בעתירה זו מבקשים העותרת 1, אזרחית ישראל תושבת הכפר דבוריה הנמצא בשטחי מדינת בישראל, והעותר 2, בעל דרכון ירדני, כי נורה למשיב להיענות לבקשתם לאיחוד משפחות, אשר נדחתה בשנת 2000. העותרים נישאו, להם שלושה ילדים והם מתגוררים בכפר דבוריה.

מתגובת המדינה לעתירה זו עולה כי עוד ביום 15.11.00 נשלח לעותרים מכתב בו הודע להם כי בקשתם סורבה מטעמים ביטחוניים. לפי רישומי המשיב, העותרים לא ערערו על החלטה זו ואף לא הגישו מאז בקשה נוספת למשרד הפנים. יתרה מזאת, בעתירתם לא בא זכרו של אותו סירוב שהודע לעותרים. לטענת המשיב, כיום, כשנתיים ותשעה חודשים לאחר שנודע לעותרים כי בקשתם נדחתה, היה על העותרים להניח תשתית עובדתית עדכנית לבקשתם, וזו דינה להבחן מחדש על פי חוות דעת מעודכנת של גורמי הביטחון, הנשענת על מלוא המידע שהצטבר עד לעת זו.

אכן, בחלוף שנתיים ותשעה חודשים מאז דחיית בקשתם של העותרים, התשתית העובדתית עליה נסמכה ההחלטה איננה יכולה לשמש עוד יסוד לבחינת הבקשה כיום.

דין העתירה, ככל שהיא מתייחסת לדחיית הבקשה המקורית, להידחות עקב השיהוי הרב בהגשתה. אוסיף עוד כי לכאורה עומדת בפני העותרים האפשרות לפנות בבקשה מחדש כדי שתבחן השאלה האם הטעם הביטחוני, אשר בגינו נדחתה בקשתם המקורית לאיחוד משפחות עומד בעינו. אולם פנייה מחודשת אינה נראית מעשית כיום, גם אם המשיבים היו מוכנים לראות בה המשך של הפניה המקורית. לענין זה ראוי להזכיר כי בתגובתה ציינה המדינה שעל אף השיהוי, בעקבות העתירה, נבחנה עמדת גורמי הביטחון כיום, ואלה עדיין עומדים בהתנגדותם לאישור הבקשה לאיחוד המשפחות.

אשר על כן, דין העתירה להידחות.