בג"ץ 1710/02 אלעוברה סאלם נ. מדינת ישראל

1.נגד המבקש הוגש כתב-אישום המייחס לו ביצוע של 23 עבירות לפי סעיף 117(ב)(4) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו1975- (להלן: החוק) ביחד עם סעיף 38 לחוק, בשל שניכה תשומות שלא כדין, בסכום של כ90,000- ש"ח, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות. בעבירות אלו הורשע בבית המשפט השלום. בנוסף, הואשם המבקש בביצוע של 12 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק, ביחד עם סעיף 678 לחוק ובקשר עם תקנות 20 ו23- לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו1976-, בשל כך שלא הגיש דו"חות תקופתיים. בעבירות אלה הורשע המבקש על-פי הודאתו. המבקש זוכה, מחמת הספק, מארבע עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק.

על המבקש נגזר עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים וקנס כספי בסכום של 150,000 ש"ח. המבקש ערער על גזר-הדין לבית המשפט המחוזי, שהחליט להפחית את גובה הקנס, שהועמד על סך 100,000 ש"ח.

2.עתה מבקש המבקש, פעם נוספת, כי בית המשפט יתערב בעונש שהוטל עליו. בבקשה זו מעלה המבקש מספר טענות: ראשית - יש צורך שבית המשפט העליון יקבע קריטריון ברור לקביעת מאסר במקום קנס שלא שולם; שנית - עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש חורג, באופן משמעותי, מעונשים שהוטלו על אחרים שהורשעו בעבירות מס דומות; בנוסף על כך, מבקש המבקש כי נקל בעונש לאור מצבו המשפחתי והאישי.

המדינה מתנגדת להקלה בעונש שהוטל על המבקש, מהטעם, שבתי המשפט בערכאות דלמטה שהחליטו בעניינו של המבקש שקלו, מחד גיסא, את חומרת העבירות בהן הורשע המבקש, ומאידך גיסא, את מצבו המשפחתי, ואכן לא גזרו עליו את מלוא העונש שראוי היה להשית עליו בנסיבות אחרות.

דין הבקשה להידחות

3.עיינתי בגזר-הדין שניתן בבית משפט השלום ופסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ודעתי היא, כי אין סיבה מספקת להתערבות בעונשו של המבקש. המבקש יזם מהלך של הדפסת חשבוניות מס פיקטיביות, והשתמש בהן בשלושה עסקים נפרדים לצורך קיזוז מס תשומות שלא היה. למבקש הייתה ההזדמנות להסדיר את הנושאים הכספיים מול רשויות המס, אולם הוא נמנע מכך. המבקש אף נמנע מלהגיש דו"חות מס במועד, והמדובר ב12- דו"חות. מול מעשים אלה נשקלו נסיבותיו האישיות של המבקש, וכאמור, נמנע בית משפט השלום מלמצות את מלוא הדין עם המבקש. אכן, תקופת המאסר לריצוי בפועל שהוטלה על המבקש איננה קצרה, אך בהתחשב בנסיבות המקרה, אין היא חמורה באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. לא מצאתי כל פגם גם בקביעת בית המשפט קמא לעניין תקופת המאסר הנזקפת כנגד תשלום קנס שלא ישולם.

אשר על כן, הבקשה נדחית.