החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1711/14 עיריית חברון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט מנהלי · בקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירהבקשה לפסיקת הוצאות בעתירה לבג"ץ שנמחקה בהסכמה

נדונה בקשת עותרים להוצאות לאחר מחיקת העתירה. הבקשה נדחתה: הסעדים המקוריים לא ניתנו, סוגיית ההקצאה עלתה ביוזמת בית המשפט, ההקצאה הסתיימה בשל שינוי נסיבות, והעותרים לא התנו את הסכמתם להוצאות והגישו את הבקשה באיחור.

העובדות

העתירה המקורית עסקה בחפירות ארכיאולוגיות במקרקעין ובסיוע לסילוק פלישה נטענת. הסעדים האלה לא ניתנו. בהמשך תוקנה העתירה והתווסף סעד נגד הקצאת המקרקעין למשיבה 7, ובסופו של דבר נמחקה העתירה. כחודש לאחר מכן הגישו העותרים בקשה לפסיקת הוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסוק הוצאות לטובת העותרים לאחר מחיקת העתירה

הלכות

  1. 1

    הסעדים שהתבקשו בעתירה המקורית לא ניתנו לעותרים, ולכן קמה חזקה שהגשת העתירה במתכונתה המקורית לא הייתה מוצדקת.

    ״ממילא קמה חזקה כי הגשת העתירה, במתכונתה המקורית, לא הייתה מוצדקת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סוגיית ההקצאה הועלתה ביוזמת בית המשפט ולא ביוזמת העותרים, והחלטת המשיבים לסיימה נבעה במידה רבה משינוי נסיבות בעקבות תוצאות החפירות.

    ״סוגית ההקצאה הועלתה ביוזמת בית המשפט עצמו (במסגרת הדיון מיום 10.9.2014) ולא ביוזמת העותרים״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    העותרים לא התנו את הסכמתם למתווה סיום ההליך בפסיקת הוצאות, והבקשה הוגשה כחודש לאחר פסק הדין. נתון זה נשקל לחובתם.

    ״העותרים לא התנו את הסכמתם למתווה אשר הוצע על ידי בית המשפט לסיום ההליך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • העתירה המקורית
  • חפירות ארכיאולוגיות
  • הקצאת המקרקעין
  • שינוי נסיבות מהותי
  • פסק דין המוחק את העתירה
  • פלישה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בירושלים

בג"ץ

1711/14 - כ"ב

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

העותרים:

1.

עיריית חברון

2. הועד לפיתוח בחברון

3. מנהלת הווקף בחברון

4. עבדאלעזיז אבו הייקל

5. פריאל אבו הייקל

6. אחמד תמימי

7. ארגון "שוברים שתיקה" בע"מ

8. ארגון "עמק השווה בע"מ - ארכאולוגיה בצל

הסכסוך"

9. עיסא אמרו

נ ג ד

המשיבים:

1.

מדינת ישראל

2. המנהל האזרחי לאיו"ש

3. המפקד הצבאי לאיו"ש

4. משטרת ישראל

5. הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביו"ש

6. רשות העתיקות

7. עמותת מחדשי היישוב היהודי בחברון

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

לא יכול להיות חולק כי הסעדים אשר התבקשו בגדר העתירה המקורית, ואשר עניינם בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו במקרקעין מסוימים המצויים בשטח העותרת 1 ובמתן סיוע לעותרים 4 ו-5 לסילוק פלישה נטענת למקרקעין - לא ניתנו לעותרים בסופו של יום. ממילא קמה חזקה כי הגשת העתירה, במתכונתה המקורית, לא הייתה מוצדקת (בג"ץ 2908/06 איוונוב נ' שר הפנים (21.4.2010)).

אמנם, בהמשך הדרך ניתנה לעותרים רשות לתקן את העתירה כך שיתווסף לה סעד נוסף המופנה כנגד הקצאת המקרקעין למשיבה 7. ואולם, סוגית ההקצאה הועלתה ביוזמת בית המשפט עצמו (במסגרת הדיון מיום 10.9.2014) ולא ביוזמת העותרים. זאת ועוד, בנסיבות העניין איני סבור כי ניתן לשלול את טענת המשיבים 5-1 לפיה ההחלטה להביא את ההקצאה לכלל סיום התקבלה, במידה רבה, בשל שינוי נסיבות מהותי אשר אירע בעקבות תוצאות החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו במקרקעין (כאמור בתגובת המשיבים 5-1 מיום 2.11.2015).

לאמור עד כה מתווספת העובדה, כי עיון בפרוטוקול הדיון אשר התקיים ביום 16.11.2015 מעלה שהעותרים לא התנו את הסכמתם למתווה אשר הוצע על ידי בית המשפט לסיום ההליך, בפסיקת הוצאות לטובתם. ואכן, הבקשה לפסיקת הוצאות הוגשה קרוב לחודש ימים לאחר מתן פסק דין המוחק את העתירה. נתון זה שוקל אף הוא לחובת העותרים.

נוכח כלל האמור לעיל, סבורני כי אין הצדקה לפסוק הוצאות לטובת העותרים במקרה שלפניי ועל כן הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג

בתמוז התשע"ו (19.7.2016).

גלעד

לובינסקי זיו, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1הסעדים שהתבקשו בעתירה המקורית לא ניתנו לעותרים, ולכן קמה חזקה שהגשת העתירה במתכונתה המקורית לא הייתה מוצדקת.
  2. 2סוגיית ההקצאה הועלתה ביוזמת בית המשפט ולא ביוזמת העותרים, והחלטת המשיבים לסיימה נבעה במידה רבה משינוי נסיבות בעקבות תוצאות החפירות.
  3. 3העותרים לא התנו את הסכמתם למתווה סיום ההליך בפסיקת הוצאות, והבקשה הוגשה כחודש לאחר פסק הדין. נתון זה נשקל לחובתם.