בג"ץ 1714/99 רפאל אלואשווילי נ. דפנא לוין

השופטת ד' דורנר:

בתביעה כספית ובתביעה שכנגד שהגישו לבית-המשפט המחוזי בחיפה, שעניינן מספר התקשרויות עיסקיות כספיות בין הצדדים, דפנא לוין (להלן: המשיבה) ורפאל אלוואשווילי מנהל חברת אלן שחר ושירותים בע"מ (להלן: המערערת), קיבל בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא השופט דן ביין) חלקית את תביעת המשיבה, ודחה את התביעה הנגדית. על פסק-דין זה ערערו שני הצדדים. ברם, בפתח הדיון, חזרה בה המשיבה מערעורה ואילו המערער העלה בפנינו את כל הטענות שנטענו ונידונו, ואף נדחו, בבית-המשפט המחוזי בחיפה.

נראה כי המערער, מר אלוואשוילי, שטען לעצמו, לא היה מודע לכך כי נושא הערעור הוא פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. פסק-דין זה, המפורט והיסודי, מעוגן בממצאים עובדתיים שנקבעו על-יסוד הראיות שבאו בפניו, ולפיכך לא מצאנו יסוד בטענות שנטענו בפנינו, כי יש מקום לסטות מן הכלל שאין ערכאת ערעור מתערבת בעובדות שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה, על-יסוד ראיות שהיו מהימנות עליה.

המערער הוסיף וטען כנגד קבלתם של תמלילים שהוגשו כראיה, אלא שמפסק-הדין שדן בטענה זו עולה כי התמלילים הוגשו בהסכמת המערער, וכי אף-על-פי-כן בית-המשפט התייחס לתוכנם בזהירות רבה, ומנימוקי פסק-הדין אף עולה כי השפעת התמלילים על ממצאיו העובדתיים של בית-המשפט המחוזי הייתה שולית ביותר.

אשר-על-כן, אנו דוחים את ערעורו של המערער.

המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.