פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
1718/09
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' דנציגר
העותרת:
החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. שר התשתיות הלאומיות
2. שר האוצר
3. ועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים
ושרותים
4. שפע גד א.ב. קיסין בע"מ
5. א.ס.מ. אנרג'י גז בע"מ
6. אובק גז בע"מ
7. אינטר גז חברה לגז בע"מ
8. גז יגל חברה לשיווק והפצת גז (1996) בע"מ
9. גז עבדו תמרה בע"מ
10. גז גל בע"מ
11. דור אלון טכנולוגיות גז בע"מ
12. דורגז החדשה בע"מ
13. טירה גז בע"מ
14. ישראגז (אופק)
בע"מ
15. כלבו גז 2002 בע"מ
16. מאזן אבו דיאב בע"מ
17. ניו גז כרמל בע"מ
18. סופרגז בע"מ
19. סופרגז לבית בע"מ
20. סטאר גז בע"מ
21. פזגז בע"מ
22. קורז אנרגיה בע"מ
23. ש.א.מ. מרכז הגז בע"מ
24. שמש שיווק והפצת גז (1989) בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
י"ח בסיון התשס"ט
(10.06.2009)
בשם העותרת:
בשם המשיבים 1-3:
בשם המשיבה 21:
עו"ד ראובן בכר; עו"ד תמר תורג'מן-קדם;
עו"ד זיו שוורץ
עו"ד ענר הלמן
עו"ד תמר בזק-רפפורט
פסק-דין
עיקר העתירה שלפנינו מכוון כנגד המחיר שנקבע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מחיר מיכל גפ"מ נייח), התשס"ט-2009, ושלטענת העותרת לא הביא בחשבון את ערך הגרט של מיכל נייח. בתשובתה טענה המדינה כי לשיטתה המחירים שנקבעו בצו הפיקוח הם מחירים ראויים ומלאים למיכלי הגפ"מ, אף שלא נימקה עמדה זו ביחס למחיר גופו. עוד הוסיפה וטענה המדינה כי העותרת לא העבירה לוועדת המחירים את כל הנתונים המלאים שהתבקשה להעביר וקביעת הוועדה היתה לפי החומר שנמסר לה. יוער כי בשאלת טיב והיקף החומר שנמסר לוועדה היו הצדדים חלוקים. מכל מקום ציינה המדינה בתשובתה לעתירה כי בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים נקבע מנגנון לבחינת טענות ביחס למחיר שנקבע בצו פיקוח והוא מצוי בהוראת סעיף 14 לחוק הפיקוח, שזו לשונו:
"בקשה לשינוי צו
14.(א) מי שחל עליו צו לפי סעיף 12(א) עד (ג) רשאי להגיש בקשה מנומקת לשינויו; הבקשה תוגש למפקח והוא רשאי לבקש פרטים נוספים לבדיקתה.
(ב) המפקח יביא את הבקשה בפני ועדת המחירים; המלצות ועדת המחירים יובאו בפני השרים, תוך 45 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה, ואם נתבקשו פרטים נוספים – מיום מסירתם למפקח; לא נתקבלה החלטה בוועדה תוך המועד האמור, יביא המפקח את הבקשה בפני השרים".
לפיכך, טוענת המדינה כי היה על העותרת לפנות לוועדת המחירים אם סברה שהמחירים שנקבעו בצו שגויים. משנמנעה לעשות כן, לא מיצתה הליכים ודין העתירה להידחות.
טענה זו של המדינה הנסמכת על הוראות החוק נכונה בעינינו. גם אלמלא ההוראה המפורשת בחוק, כשהעותרת מצויידת עתה בחוות דעת כתובה שלא הוגשה לוועדת המחירים ובידיה להציג נתונים נוספים היה עליה לפנות לוועדה, על אחת כמה וכמה בהתחשב בהוראת החוק האמורה. הדרך פתוחה בפני העותרת גם היום לפנות לוועדת המחירים אשר תבחן את טענותיה ותיתן החלטה מנומקת ביחס להכרעתה בעניין המחיר.
העתירה נדחית.
העותרת תישא בשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 20,000 ש"ח.
ניתן היום, י"ח בסיון התשס"ט (10.06.2009), בפני
באי-כוח הצדדים.
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט