פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1747/21מדינת ישראל- משרד הביטחון נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
עבודה · זכויות מלווים של נכי צה"ל ושיהוי בהגשת עתירהעתירה לביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה

בג"ץ דחה על הסף עתירת המדינה לביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בשל שיהוי של כשנה בהגשתה. בית המשפט קבע כי הקורונה אינה מצדיקה את השיהוי, וכי העותרת יכלה להעלות את הסוגיות העקרוניות בערכאות המוסמכות. לא נפסקו הוצאות, שכן לא נתבקשה תגובה.

העובדות

המדינה הגישה עתירה לביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שעסק בזכויות מלווים של נכי צה"ל. פסק הדין ניתן ביום 18.3.2020 והעתירה הוגשה ביום 11.3.2021, כמעט שנה לאחר מכן. לא התבקשה תגובה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה לביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שהוגשה לאחר שיהוי של כשנה?
  2. 2.האם נגיף הקורונה מצדיק את השיהוי בהגשת העתירה?

הלכות

  1. 1

    שיהוי ממשי של כשנה בהגשת עתירה כנגד פסק דין הוא די כדי לדחות את העתירה על הסף

    ״משמע, העתירה הוגשה כמעט שנה תמימה לאחר מתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ודי בשיהוי ממשי זה כדי לחרוץ את גורלה״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    שיהוי בהגשת עתירה אינו מוצדק בנגיף הקורונה, וגם הליך נוסף שהחל מאוחר יותר אינו מצדיק את השיהוי

    ״לא ניתן לתלות בצוואר נגיף הקורונה את קולר השיהוי בן השנה בהגשת העתירה, וגם ההתייחסות להליך נוסף״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • שיהוי
  • עתירה
  • פסק דין
  • בית הדין הארצי לעבודה
  • נכי צה"ל
  • מלווים
  • נגיף הקורונה
  • הוצאות
  • חוק שעות עבודה ומנוחה

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

1747/21

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופט ע' גרוסקופף

העותרת:

מדינת ישראל - משרד הביטחון

נ ג ד

המשיבים:

1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

2. ניקולאי צ'רניצ'נקו

3. או.אר.אס שירותי רפואה 2001

בע"מ

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

עו"ד אודלי-ה גליק

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.

בעתירתה, שהוגשה ביום 11.3.2021, מבקשת מדינת ישראל להורות על ביטול פסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (ע"ע 29613-10-18; הנשיאה ו' וירט ליבנה , השופט ר' פוליאק , השופטת ח' אופק גנדלר ונציגי הציבור ר' בנזימן ו- צ'

טבצ'ניק ) ביום 18.3.2020.

המדינה פורשת את טענותיה כלפי פסק הדין – העוסק בזכויות המלווים של נכי צה"ל – על פני 53 עמודים, אלא שלצורך הכרעה בעתירה די בנתון המופיע בדף הפתיחה. משמע, העתירה הוגשה כמעט שנה תמימה לאחר מתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ודי בשיהוי ממשי זה כדי לחרוץ את גורלה לשבט (והשוו, בג"ץ 1983/05 פינק נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב , פסקה 5 (28.6.2005); בג"ץ 5224/19 ספורי נ' בית הדין הכנסייתי היווני הקתולי , פסקה 8 (8.8.2019); ובג"ץ 3133/20 אלמקייס נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 15 (14.9.2020), המתייחסים לשיהוי קצר יותר). לא ניתן לתלות בצוואר נגיף הקורונה את קולר השיהוי בן השנה בהגשת העתירה, וגם ההתייחסות להליך נוסף שהחל בחודש אוקטובר 2020 אינה יכולה להצדיק את הטרדת משיב 2 בחלוף שנה תמימה מן המועד בו הסתיימו הליכי הערעור.

2.

העתירה נדחית, אפוא, על הסף. חזקה על העותרת שאם אכן נודעות לפסק דינו של בית הדין הארצי השלכות רוחב משמעותיות – אף שבית הדין הבהיר (בפסקה 64) כי קביעתו בעניין תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, אינה גורפת, וכי "כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הקונקרטיות" – תיקרה לפניה הזדמנות לשוב ולהעלות את הסוגיות העקרוניות לדיון לפני הערכאות המוסמכות. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן

היום, י"א בניסן התשפ"א (24.3.2021).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1שיהוי ממשי של כשנה בהגשת עתירה כנגד פסק דין הוא די כדי לדחות את העתירה על הסף
  2. 2שיהוי בהגשת עתירה אינו מוצדק בנגיף הקורונה, וגם הליך נוסף שהחל מאוחר יותר אינו מצדיק את השיהוי