בג"ץ 1749/19 רוני שוורץ נ. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

העתירה נסבה על ביטול העיקול על דרך רישום על רכבו הרפואי של העותר, שהוא נכה צה"ל שמצבו הרפואי מורכב.

המשיב טוען כי דין העתירה להידחות. זאת הן בהתחשב בכך שהעיקול במתכונת שבה הוטל אינו מונע מן העותר לעשות שימוש ברכב, והן בשים לב לחובות הכבדים שמוטלים על העותר ומקורם בפיצויים שבהם חויב בגין נזקם של נפגעי עבירה על רקע הרשעותיו בעבר. עמדת המשיב בעת הזו, לפנים משורת הדין, הייתה כי יתאפשר לעותר לשלם את ערך הרכב הקיים שבבעלותו למרכז לגביית קנסות לצורך מתן מקצת חובותיו וכך תתאפשר הסרת העיקול (באופן שיאפשר לו לפעול לצורך מימוש זכותו לרכישת רכב חדש, שלו הוא זקוק לטענתו בהתחשב בגילו של הרכב הנוכחי).

באת כוח המשיב מצביעה על כך שהעותר לא פנה מעולם בבקשה לפריסת החוב.

בנסיבות העניין הודיע העותר על כך שהוא חוזר בו מן העתירה. חזקה על המשיב שהצעתו כמפורט בפסקה 12 לתגובתו בעינה עומדת, וכי כל בקשה אחרת שיגיש העותר לפריסות תשלומים תיבחן בלב פתוח ובנפש קולטת ואף במהירות הראויה.

לצערנו מאמציהם של הצדדים לבוא בדברים ולהגיע להסכמות במעמד הדיון לא צלחו.

סוף דבר: העתירה נדחית, אין צו להוצאות.