פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
1753/03
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העותר:
עו"ד גרא קורן
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין
הארצי לעבודה
2. קרן קיימת לישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק-דין
נושא עתירה זו הינו פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 14.1.03, אשר דחה באופן חלקי את ערעורו של העותר על פסק הדין של בית הדין האזורי בירושלים מיום 22.7.01. העותר הינו עו"ד ששימש כיועץ המשפטי של המשיבה 2 למעלה מ-20 שנים, ופרש בהסכמה לפנסיה מוקדמת. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלה מהם הרכיבים שירכיבו את השכר הקובע לצורך חישוב הגימלה. בית הדין האזורי בירושלים דחה את תביעת העותר, ועל פסק דינו ערער העותר לבית הדין הארצי. בית הדין הארצי קבע כי מרבית הרכיבים אותם דרש העותר להוסיף לשכר הקובע לצורך חישוב הגימלה אינם מהווים חלק מהשכר הקובע. לגבי תוספת גילום שווי טלפון ושווי שימוש במכונית, קיבל בית הדין הארצי את הערעור, וקבע כי התוספת מהווה חלק מן השכר. לפנינו עתירה כי נורה על ביטול פסק הדין של בית הדין הארצי ככל שהוא פסק נגד העותר.
בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעותיו של בית הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בפסיקתו רק במקרים חריגים, בהם נפלה בהכרעת הדין של בית הדין הארצי, טעות משפטית מהותית, וכשהצדק מחייב את התערבותו (כך נקבע עוד בבג"ץ 525/84 חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' , פ"ד מ(1) 673).
המקרה שלפנינו איננו מן המקרים המצדיקים את התערבותנו. העתירה מתייחסת לקביעת השכר הקובע לצורך חישוב הגימלה. לא שוכנענו כי בפסק דינו של בית הדין הארצי נפלה טעות משפטית מהותית, ולא שוכנענו כי הצדק מחייב את התערבותנו. זאת ועוד, פסק הדין דן בענינים שהם בתחום התמחותו המובהקת של בית הדין לעבודה ואינו מעורר כל שאלה עקרונית או משפטית המצדיקים התערבותנו לשינויו.
אשר על כן, דין העתירה להידחות.
ניתן
היום, כ"ג באדר ב' התשס"ג (
27.3.2003).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט ת