בג"ץ 17683-10-24 בג"ץ 17683-10-24

השופט ע' גרוסקופף:

לפנינו עתירה נוספת שהגיש העותר – מר יצחק בוכובזה – אשר עניינה בצו לימוד חובה, המותקן מכוח סעיף 7(ב) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, אשר קובע את שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים.

עתירה זו מתמקדת בצו לשנת הלימודים הנוכחית – שנת תשפ"ה, ובמסגרתה מתבקשים הסעדים הבאים: להורות לשר החינוך לקיים היוועצות כדין עם שר הפנים וועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן: ועדת החינוך) בטרם פרסום הצו, ובכלל זה להעביר לידי האחרונים מידע ונתונים רלוונטיים וכן לתת להם זמן סביר לצורך בחינתם; ככל שיפורסם הצו באופן שלא יהלום את דרישות החוק, להורות על תיקונו; וכן להורות על שינוי נוסחו של הצו בדרך של פרסום סכום ההשתתפות של המדינה (להבדיל מאחוז ההשתתפות) ביחס לכל רשות מקומית בנפרד (ולא על דרך של התייחסות לכלל הרשויות בהתאם לשיוכן על פי קטגוריות).

דין העתירה להידחות על הסף. אשר לסעד הראשון, העותר ציין בעתירה כי טיוטת הצו פורסמה והועברה לוועדת החינוך ביחד עם מסמך רקע וכי עיון באתר הכנסת מעלה כי ישיבה בעניין, בהשתתפות שר החינוך ושר הפנים (אשר היוועצות עמו נערכה קודם לכן), התקיימה ביום 14.8.2024 אשר בסופה אישר יו"ר ועדת החינוך את קיום חובת ההיוועצות כדין. העותר גורס כי חרף האמור ההתייעצות לא הייתה כדין – עם שר הפנים, משום שאישורו בדבר קיום ההיוועצות ניתן ללא כל פירוט (סעיף 78 לעתירה); ועם ועדת החינוך, משום שטיוטת הצו הוגשה לה באיחור וללא מידע ונתונים מספקים לצידה (סיפא סעיף 65 לעתירה). ברם, לא ראינו מקום להיעתר לטענות אלה, וזאת מן הטעם שטענות אלה הועלו ללא ביסוס של ממש, בוודאי לא כזה ההולם דיון בסעד המבוקש. ככל שהדברים נוגעים לסעד השני, הרי משלא הותקן הצו הסופי מדובר בעתירה מוקדמת שאין מקום להידרש לה בשלב הזה. לבסוף, בנוגע לסעד השלישי, מדובר בחזרה לצד מספר הבהרות של הטענות שהועלו בעתירה קודמת שהגיש העותר ואשר נדחו אך לאחרונה (בג"ץ 752/24 בוכובזה נ' שר החינוך (19.8.2024)), ולא מצאנו בהן כל תוספת משמעותית שיש בה כדי להצדיק דיון נוסף בהן.

אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.