בג"ץ 1797/20 זוהיר מחמוד לחאם נ. תאגיד מי עירון בע"מ

השופט מ' מזוז :

1.

העותרים, תושבי היישוב באקה אל-גרביה (להלן: היישוב ) אשר חויבו על ידי המשיב (להלן: התאגיד ) בתשלום היטלי ביוב, הגישו את העתירה שלפנינו, המכוונת להחלת פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (השופט י' הלר ) בה"פ 45486-01-16 מיום 28.1.2019 (להלן: פסק הדין ), על כל תושבי היישוב שעניינם דומה לזה של התובעים דשם, ובפרט על תושבים המתגוררים בשכונת אלמוארס.

2.

סמכויות התאגיד באשר להפעלת מערכות המים והביוב ביישוב הועברו אליו ביום 1.1.2012, ובהתאם החל הוא להוציא לתושבים הגרים ביישוב הודעות על גביית היטלי מים. בתגובה הגישה קבוצת תושבי היישוב - וביניהם 13 מהעותרים בעתירה זו, המתגוררים בשכונת אלמוארס - תובענה לביטול הודעות הגבייה, בטענה כי אלו הוצאו עבור תשתיות שכלל לא הוקמו על ידי התאגיד אלא נבנו על ידי הרשות המקומית, בטרם החל התאגיד את פעילותו (ה"פ 37019-05-14). ביום 5.5.2015 דחה בית משפט השלום בחדרה את התובענה, משמצא כי התאגיד היה מוסמך לגבות את ההיטלים האמורים. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה התקבל ביום 20.9.2015 - על דעת הצדדים ובהתאם להמלצת בית המשפט - וזאת נוכח פרסומם של כללי המים (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע"ה-2015, אשר הסדירו את השאלה שבמחלוקת. לפיכך, בוטל פסק הדין בערכאה הדיונית ונקבע כי הצדדים יבררו ביניהם את החיובים בגין היטלי הביוב (ע"א 55420-06-15).

3.

נוכח האמור בחן התאגיד את המצב בשנית והעניק פטור מתשלום היטלים למי מבין קבוצת התושבים שתשתיותיו הוקמו לפני שנת 2012. היחידים שלא זכו לפטור היו 13 העותרים תושבי שכונת אלמוארס, ובשל כך הגישו הם תובענה נוספת לביטול ההיטלים בהם חויבו (ה"פ 45486-01-16). יצוין כי להליך זה, שנמשך 3 שנים, הצטרפו כ-30 תושבים נוספים, אולם במהלכו קיבלו הם פטור מתשלום היטל. ביום 28.1.2019 התקבלה התובענה - בהסכמת הצדדים, אשר אימצו את המלצת בית המשפט - תוך שנקבע כי התביעות הקיימות נגד 13 העותרים יופסקו, וככל שהתאגיד יבקש לגבות מהם חיוב כלשהו עליו הראייה להוכיח את קוימו של החיוב.

4.

בעתירתם הנוכחית מבקשים העותרים כי נקבע שפסק הדין חל על כלל המקרים ביישוב אשר דומים לאלו שנידונו באותו מקרה. לדבריהם, בעקבות מתן פסק הדין הוגשו מספר תביעות השבה על ידי תושבים ששילמו היטל כנדרש, ורק בשלב מאוחר גילו כי חברים וקרובי משפחה אשר גרים בשכונה ובסמיכות אליהם, ומחוברים לאותן תשתיות כמוהם, קיבלו מהתאגיד פטור במסגרת הבחינה שערך לפני ותוך כדי הדיון בתובענה השנייה. כמו כן, הגיש התאגיד תביעות לגביית היטלי ביוב מחלק מהעותרים, ובמסגרתן טוענים העותרים כי העלים הוא מבתי המשפט את העובדות וההליכים שתוארו לעיל.

מנגד, סבור התאגיד כי יש לדחות את העתירה על הסף. לדידו, טענות העותרים מתבררות בהליכים אזרחיים שונים המתנהלים כיום בפני בית משפט השלום בחדרה, אשר מוסמך לדון בהן, ומשכך אין כל הצדקה כי אף בית משפט זה יידרש להן.

5.

דין העתירה להידחות על הסף. מבלי לנקוט עמדה לגופן של טענות העותרים, ככל שסבורים הם כי פטורים שניתנו לתושבים אחרים רלבנטיים גם לעניינם, וכי יש להליכים שנוהלו בעבר בנושא - על ידם או על ידי תושבים אחרים ביישוב - השלכה על הליכים אותם הם מנהלים בעצמם, שומה עליהם להעלות טענות אלו במסגרת אותם הליכים, ואין מקום לקיצור דרך על ידי עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.

6.

העתירה נדחית אפוא על הסף. בנסיבות הענין ולפנים משורת הדין אין צו להוצאות.