ב בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1826/98
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט י' אנגלרד
העותר : ד"ר שמואל סעדיה, עו"ד
נגד
המשיבים : 1. שר המשפטים
2.הועדה למינוי שופטים בישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
פסק - דין
העותר מבקש מבית המשפט כי יצווה על המשיבים שיתנו טעם "מדוע לא ימנו אדם מקרב בני המיעוטים, הכשיר להיות שופט בית המשפט העליון כשופט בבית המשפט העליון, ומדוע לא יפעילו העדפה מתקנת כדי לקדם את מעמדם של בעלי כשירות להתמנות לכהונת שופט בבית המשפט העליון מקרב בני המיעוטים".
המשיבים לעתירה הם שר המשפטים והוועדה לבחירת שופטים.
מסתבר כי העותר לא מילא תנאי מוקדם הכרחי לפניה לבית המשפט, והוא, כי יפנה לכל אחד מן המשיבים ויבקש את תגובתם לבקשתו.
אשר לשר המשפטים: מסתבר כי העותר כתב אל השר ביום 26.1.98, וצירף למכתבו (על-פי האמור במכתב) "התכתבויות מיני רבות" בנושא העתירה. בקשתו מהשר היתה: "אודה על הבאת עמדתך כיו"ר הוועדה הנכבדה למינוי שופטים בישראל". במכתב נוסף מיום 4.3.98, כותב העותר אל שר המשפטים, כי "הואיל והגיע אליכם המכתב הרצ"ב ללא הנספחים, רצ"ב בשנית המכתב על נספחיו". מסתבר, אפוא, כי העותר כתב אל שר המשפטים ביום 4.3.98, ומשלא נענה למכתבו הגיש את עתירתו הנוכחית ביום 19.3.98. אין זה מתקבל על הדעת כי שבועיים לאחר שלא נענה למכתבו יפנה עותר לבית המשפט בבקשת סעד. לא-כל-שכן כאשר נושא העתירה הוא נושא ציבורי.
אשר לוועדה לבחירת שופטים: העותר לא כתב אליה כלל.
בין כך ובין כך, מסתבר שעתירתו של העותר הינה עתירה מוקדמת, שכן אין מובאת בה תגובת המשיבים לטענות העותר.
מבלי לחחות כל דעה בנושא העתירה, אנו מחליטים אפוא לדחות את העתירה על הסף כעתירה מוקדמת שאינה מזכה את העותר במתן סעד.
ניתן היום, כ"ג בניסן תשנ"ח
(19.4.98).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98018260.
Q03
/שב