פסק-דיןעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1854/00 סימון בן-ארי נ. משרד המשפטים( מחלקת חנינות)

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · עיכוב בטיפול בבקשה לחנינה ולקציבת עונשעתירה לבג"ץ לבית המשפט העליון נגד המשיבים לבוא ולתת טעם מדוע לא מטופל ענינו בעדיפות ראשונה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, שרצה מאסר עולם בעבירת רצח, עתר לבג"ץ לטיפול דחוף בבקשתו לחנינה ולקציבת עונש. לאחר שהמשיבים הודיעו כי הטיפול הסתיים והמלצה הועברה להחלטה, נדחתה העתירה כמי שבאה על סיפוקה. בקשה נוספת שהעותר הציג, לדרוש לומר כמה זמן ידרש להשלמת הטיפול, נקבעה כחורגת מתחומי העתירה.

העובדות

העותר הורשע בעבירת רצח ומרצה מאז 1992 עונש של מאסר עולם. הוא הגיש בקשה לחנינה ולקציבת עונש, שטיפולה עוכב עד להכרעה בבקשתו למשפט חוזר, שנדחתה בשנת 1999. לאחר מכן הוגשה עתירה נגד המשיבים לטיפול בעדיפות ראשונה, ולפי הודעת המדינה הטיפול הסתיים והמלצה הועברה להחלטה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לקבל עתירה לבג"ץ כאשר הטיפול בבקשת החנינה וקציבת העונש הסתיים במהלך ההליך?
  2. 2.האם בקשה לדרוש מהמשיב לומר כמה זמן דרוש להשלמת הטיפול חורגת מתחומי העתירה?

הלכות

  1. 1

    משהסתיים הטיפול בבקשת החנינה והועברה ההמלצה לקבלת החלטה, באה העתירה על סיפוקה ודינה להידחות.

    ״בכך באה עתירתו של העותר על סיפוקה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשה לדרוש מהמשיב לומר כמה זמן דרוש להשלמת הטיפול חורגת מתחומיה של העתירה ואין לה מקום גם לגופה.

    ״בקשה זאת חורגת מתחומיה של העתירה ואין לה מקום גם לגופה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חנינה
  • קציבת עונש
  • מאסר עולם
  • משפט חוזר
  • עדיפות ראשונה
  • עתירה
  • רצח

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

1854/00

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט א' מצא

כבוד

השופט י' טירקל

העותר

:

סימון

בן-ארי

נגד

המשיב

ים

:

1.

לשכת נשיא מדינת ישראל

2. משרד המשפטים (מחלקת

חנינות)

עתירה

למתן צו על-תנאי

בשם

העותר: בעצמו

בשם

המשיבים: עו"ד אבי ליכט

פסק-דין

1.העותר הורשע בעבירת רצח ומאז יום 21.5.92 מרצה עונש של מאסר עולם. ביום 5.9.98 הגיש בקשה לחנינה ולקציבת העונש שהטיפול בה עוכב עד להכרעה בבקשתו למשפט חוזר. משנדחתה ביום 3.2.99 בקשתו למשפט חוזר התחיל הטיפול בבקשתו לחנינה ולקציבת העונש. ביום 6.3.00 עתר העותר לבית משפט זה נגד המשיבים לבוא ולתת טעם מדוע לא מטופל ענינו "בעדיפות ראשונה".

2.לפי הודעת פרקליטות המדינה (השלישית) סיים המשיב מס' 2 ביום 28.11.00 את הטיפול בבקשה וביום 30.11.00 הועברה המלצתו למשיב מס' 1 לשם קבלת החלטה בבקשת העותר. בכך באה עתירתו של העותר על סיפוקה.

יצוין כי בתשובה לשאלה שהוצגה לעותר, אם הוא עומד על עתירתו או שהוא חוזר בו ממנה, ביקש העותר "לדרוש מהמשיב מס' 1 לומר כמה זמן דרוש להם לסיים את הטיפול". בקשה זאת חורגת מתחומיה של העתירה ואין לה מקום גם לגופה.

3.העתירה נדחית.

ניתן היום, ט"ו בטבת תשס"א

(10.1.01).

המשנה לנשיא ש ו

פ ט ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00018540.

M04

- /מפ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משהסתיים הטיפול בבקשת החנינה והועברה ההמלצה לקבלת החלטה, באה העתירה על סיפוקה ודינה להידחות.
  2. 2בקשה לדרוש מהמשיב לומר כמה זמן דרוש להשלמת הטיפול חורגת מתחומיה של העתירה ואין לה מקום גם לגופה.