פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1857/18צבי דביר נ. שר התחבורה

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט מנהלי · תחבורה ציבורית - רכישת כרטיסי נסיעה "רב קו" בירושליםעתירה מנהלית (בג"ץ) נגד הסדרים החלים על רכישת כרטיסים וטעינתם באוטובוסים בירושלים

העתירה נגד ההסדרים לרכישת כרטיסי רב קו וטעינתם באוטובוסים בירושלים נדחתה. בית המשפט קבע כי טענת העדר הסמכה נדונה בעבר ואין בסיס להתערבות. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותר, המייצג את עצמו ומציג עצמו כמשתמש בתחבורה ציבורית, עתר נגד ההסדרים החלים על רכישת כרטיסי רב קו וטעינתם באוטובוסים בירושלים. יישום ההסדרים נמצא בתקופת מעבר, והמדינה הביעה פתיחות לשקילת הצעות. בית המשפט הבהיר לעותר כי לשיטתו ניתן מענה לטענותיו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ההסדרים שנקבעו לרכישת כרטיסי רב קו ולטעינתם נעשו ללא הסמכה מספקת בחקיקה?
  2. 2.האם ההסדרים פוגעים באופן לא מידתי בנוסעי התחבורה הציבורית?

הלכות

  1. 1

    טענת העדר סמכה להנהגת הרפורמה נדחתה, שכן אחד מהיבטיה כבר נדון בפסק דין קודם של בית המשפט.

    ״לא השתכנענו מטענותיו של העותר באשר להעדר סמכות להנהגת הרפורמה, שאחד מהיבטיה כבר נדון בפסק דינו של בית משפט זה״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    לא נמצא בסיס משפטי להתערבות בית המשפט בהסדרים שנקבעו.

    ״כל שנותר לנו להבהיר הוא כי לא מצאנו בסיס משפטי להתערבותנו״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • רב קו
  • תחבורה ציבורית
  • עתירה
  • העדר סמכות
  • צו להוצאות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 1857/18

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט י' אלרון

כבוד השופט ע'

גרוסקופף

העותר:

צבי דביר

נ ג ד

המשיבים:

1. שר התחבורה

2. משרד התחבורה

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

כ"ח בתמוז

התשע"ח

(11.7.2018)

בשם העותר:

בעצמו

בשם המשיבים:

עו"ד

אודי איתן

פסק-דין

העתירה דנן כוונה נגד ההסדרים החלים על רכישתם של כרטיסי נסיעה או טעינה של כרטיסים מסוג "רב קו" באוטובוסים של שירותי התחבורה הציבורית בעיר ירושלים.

העותר, המייצג את עצמו, ומציג עצמו כאזרח העושה שימוש בתחבורה ציבורית, טען כי ההסדרים שבעניינם טען נעשו ללא הסמכה מספקת בחקיקה, וכן כי הם פוגעים באופן לא מידתי בנוסעי התחבורה הציבורית.

לא השתכנענו מטענותיו של העותר באשר להעדר סמכות להנהגת הרפורמה, שאחד מהיבטיה כבר נדון בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 8570/14 "כן לזקן – לקידום זכויות הזקנים" נ' שר התחבורה (3.10.2017), ובמובן זה אין מקום לדיון בדברים מבראשית.

באשר לפרטי ההסדרים ציין בא-כוח המדינה כי יישומם נתון עדיין ב"תקופת מעבר", שבה יש פתיחות לשקילת הצעות ואפשרויות (כמובן מבלי לנקוט כל עמדה).

הבהרנו לעותר בתום הדיון כי לשיטתנו ניתן מענה לטענותיו, והכול כמובן בכפוף למחויבות הנמשכת להבטיח את זמינותם של שירותי התחבורה הציבורית לטובת הכלל. אולם, העותר עמד על טענותיו וכל שנותר לנו להבהיר הוא כי לא מצאנו בסיס משפטי להתערבותנו.

במידה רבה לפנים משורת הדין אין צו להוצאות. העתירה נדחית.

ניתן

היום, כ"ח בתמוז

התשע"ח

(11.7.2018).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1טענת העדר סמכה להנהגת הרפורמה נדחתה, שכן אחד מהיבטיה כבר נדון בפסק דין קודם של בית המשפט.
  2. 2לא נמצא בסיס משפטי להתערבות בית המשפט בהסדרים שנקבעו.