בג"ץ 1858/18 פלוני נ. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

השופט ג' קרא:

1.

לפנינו עתירה להורות למשיב ליתן טעם מדוע לא ינפיק לעותר היתרי כניסה ושהייה בישראל, שיחודשו מעת לעת, עד להסרת הסכנה הצפויה לו בשטחי הרשות הפלסטינית נוכח החשדתו בסיוע לישראל. עוד מבקש העותר ליתן צו ביניים המורה למשיב להימנע מכל צעד שיביא לגירושו משטחי ישראל עד להכרעה בעתירה. ביום 20.3.2018 ניתן צו ארעי לפיו לא יורחק העותר משטחי מדינת ישראל, עד להחלטה אחרת.

העתירה הוגשה לאחר שביום 7.1.2018 דחתה ועדת המאוימים (להלן: הועדה ) את בקשת העותר למתן היתרי שהייה בישראל.

2.

בתגובתו המקדמית של המשיב שהוגשה ביום 19.9.2019, לאחר בקשות דחייה רבות מטעמו, צוין כי עניינו של העותר עתיד להיבחן שוב על ידי הוועדה "בשים לב לחלוף הזמן" ו"מחמת הזהירות". עוד צוין כי עד למתן החלטתה הסופית של הוועדה יינתנו לעותר היתרי שהייה זמניים וככל שבקשתו תידחה – לא יורחק העותר מישראל עד 30 יום מהמצאת החלטת הוועדה לידי בא-כוחו. לפיכך, טען המשיב כי העתירה אינה רלוונטית במתכונתה הנוכחית וביקש כי נורה על מחיקתה, תוך שמירת טענות הצדדים. ככל שיבקש העותר להשיג על החלטתה החדשה של הוועדה, יוכל לפנות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט מנהלי (פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, שתוקן בצו בתי המשפט לעניינים מנהליים (שינוי התוספת הראשונה והשניה לחוק), התשע"ה-2018 (סעיף 1(3)(ג)).

3.

העותר מתנגד למחיקת העתירה. לטענתו לא חל כל שינוי בנתונים שהיו בפני הוועדה, המצריך בחינה מחודשת של עניינו ובשלה העת להכרעה בעתירה לגופה.

4.

לנוכח האמור בתגובתו המקדמית של המשיב ובהודעתו מיום 20.11.2019 לפיה הוועדה צפויה לקבל החלטה עדכנית בעניינו של העותר בתוך כחודשיים ימים, אין מקום להותיר את העתירה תלויה ועומדת.

5.

רשמנו לפנינו את התחייבות המשיב כי יינתנו לעותר היתרי שהייה זמניים וכי הוא לא יורחק משטחי מדינת ישראל עד 30 יום מיום המצאת החלטתה החדשה של הוועדה לבא-כוחו. טענות העותר שמורות לו, ככל שיבקש לעתור נגד ההחלטה החדשה, לכשתתקבל.

6.

אי לכך, העתירה תימחק, תוך שמירת טענות הצדדים. אין צו להוצאות.