פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
1862/18
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
העותרים:
1. מוחמד עלי
2. אמגד עלי
3. מגדי עלי
4. אימן עלי
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. יו"ר הוועדה ההומניטארית
בקשה לפסיקת
הוצאות; תשובת המשיבים מיום 4.4.2019
החלטה
לפניי בקשה לפסיקת הוצאות בעתירה שבכותרת. המשיבה הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט אך ביקשה לצד זאת כי ככל שיוחלט לפסוק הוצאות ייעשה הדבר על הצד הנמוך.
העתירה שבכותרת הוגשה ביום 5.3.2018 ובמסגרתה נתבקש צו-על-תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע טרם הוכרעה בקשת העותרים לקבלת היתר שהייה בישראל. ביום 21.1.2019 הודיעו העותרים כי העתירה התייתרה לאחר שבחודש דצמבר 2018 הוחלט לדחות את בקשתם. בפסק-הדין מיום 24.1.2019 הורה בית משפט זה על מחיקת ההליך ובהמשך לכך הועברה לטיפולי בקשת העותרים לפסיקת הוצאות.
עיינתי בטענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי העותרים אכן זכאים לפסיקת הוצאות במקרה דנן ויודגש כי המשיבים למעשה לא התנגדו לכך. לצד זאת מקובלת עלי עמדת המשיבים כי יש לפסוק הוצאות במקרה זה על הצד הנמוך וזאת בהתחשב בעובדה שהטיפול בעתירה הסתיים ללא צורך בקיום דיון או בהגשת כתבי-בי דין מהותיים נוספים; בשים לב לכך שלא הועמדה תשתית עובדתית מינימלית באשר להוצאות שבהן נשאו העותרים; ובהתחשב בפרק-הזמן הקצר יחסית (בהשוואה למקרים דומים אחרים) שבמהלכו הייתה בקשת העותרים תלויה ועומדת אצל המשיבים עד להגשת העתירה לבית משפט זה.
על רקע מכלול הנסיבות החלטתי לחייב את המשיבים לשאת בהוצאות העותרים בסך 2,500 ש"ח.
ניתנה
היום, ב' בניסן התשע"ט (7.4.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם