בג"ץ 1884/15 ישקול (מחסני ערובה) בע"מ נ. ראש מינהל המכס רשות המיסים בישרא

השופט נ' הנדל:

1.

העתירה שלפנינו מכוונת כנגד החלטת המשיב לבטל את רישיון העותרת לניהול מחסן רשוי, בגין חשדות לביצוע עבירות פליליות חמורות. לטענת העותרת, החלטה זו התקבלה בחוסר סמכות, מבוססת על שיקולים בלתי רלוונטיים, ואינה עומדת במבחני המידתיות.

בצד העתירה, "[ו]על מנת למנוע מצב בו יהפוך הדיון בעתירה זו לתיאורטי", כדברי העותרת, התבקש בית משפט זה ליתן צו ביניים המותיר את הרישיון בתוקף עד להכרעה בעתירה. ביום 23.3.2015 נדחתה הבקשה למתן צו הביניים, ובהמשך לכך נשלל רישיונה של העותרת, המחסן שבבעלותה נסגר, ומלוא הסחורות שבפיקוח המכס פונו ממנו. במקביל, הוגש כתב אישום כנגד העותרת. ביום 29.3.2015 הגישה העותרת בקשה לפירוק, ולבקשתה מינה לה בית המשפט המחוזי בבאר שבע מפרקת זמנית. בעקבות התפתחויות אלה, התבקשה העותרת להודיע האם היא עומדת על עתירתה. העותרת השיבה בחיוב, והבהירה כי בית המשפט המחוזי התיר למפרקת הזמנית להוסיף ולנהל את ההליך. בתגובה, טען המשיב כי העתירה מיצתה עצמה, שכן הסעד המבוקש בה – ביטול ההחלטה על שלילת הרישיון – אינו רלוונטי עוד. זאת, בייחוד על רקע שלבי הפירוק המתקדמים שבהם מצויה עתה העותרת. משכך, לדעתו, דין העתירה להימחק. מנגד, השיבה העותרת כי להכרעה בעתירתה חשיבות רבה: קביעה כי רישיונה נשלל שלא כדין תאפשר לבעלי מניותיה, ולמשקיעים נוספים, לתבוע מן המשיב את הנזקים שנגרמו להם עקב קריסת החברה, כתוצאה משלילת רישיונה.

1.

לאחר העיון בחומר הגעתי למסקנה כי דין העתירה להימחק על הסף. שלילת הרישיון הינה בגדר מעשה עשוי, כך שהעתירה למעשה מיצתה את עצמה. תכליתה היחידה, בשלב זה, היא לשמש כמצע לתביעה אזרחית עתידית של בעלי עניין. בנסיבות אלה, על העותרת – ומי מבעלי מניותיה המבקש להצטרף אליה – לפנות בבקשת סעד לערכאות האזרחיות המתאימות.

2.

לפיכך, ומבלי לקבוע עמדה באשר לסיכוייה של תביעה אזרחית אפשרית, העתירה נמחקת על הסף. אין צו להוצאות.