בג"ץ 1895/17 י.ב שיא משאבים בע"מ נ. בית הדין הארצי לעבודה

השופט נ' סולברג :

1.העותרת 1 היא חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון. בית הדין האזורי לעבודה נתן פסק דין, בגדרו חויבה העותרת 1, יחד ולחוד עם העותרת 2, לשלם למשיב 2 (להלן: המשיב ) סכומי כסף הנובעים מזכויות סוציאליות המגיעות לו בגין תקופת עבודתו אצלן. העותרות הגישו ערעור על פסק הדין וכרכו עמו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בבקשה נטען שסיכויי הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת העותרות, שכן המשיב הוא מבקש מקלט, ללא כתובת קבועה ובלא נכסים, כך שככל שיזכו בערעור לא יהא ביכולתן להשיב את הסכומים הגבוהים שישולמו למשיב.

2.בית הדין הארצי לעבודה דחה את הבקשה. נקבע כי נקודת המוצא היא שמי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי, ואין בהגשת ערעור כדי לעכב זאת; כאשר עסקינן בפסק דין כספי, גוברת הנטייה שלא לעכב את מימוש פסק הדין. באשר לסיכויי הערעור, נקבע כי זה מוסב בעיקר על קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי לעבודה, כאשר קביעותיו הללו מפורטות ומנומקות, ועל כן לא שוכנע בית הדין הארצי לעבודה כי סיכויי הערעור גבוהים. באשר למאזן הנוחות, ציין בית הדין כי אכן עלול להתעורר קושי מסוים בהשבת הכספים ככל שיתקבל הערעור, אולם מאידך גיסא יש לקחת בחשבון שפסק הדין עוסק בזכויות סוציאליות קוגנטיות להן זכאי המשיב מכוח משפט העבודה המגן. בהתחשב במכלול, קבע בית הדין כי אין די בעובדה שהמשיב הוא נתין זר כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין, ודחה כאמור את הבקשה.

3.על החלטה זו הוגשה העתירה שלפנינו, בה נטען כי משמעות החלטת בית הדין הארצי לעבודה היא, שזכות העותרות להביא את עניינן לפני ערכאת הערעור הופכת לזכות תאורטית בלבד, ועל כן יש לבטל את ההחלטה ולהורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

4.דין העתירה להידחות, אף מבלי צורך לבקש תגובה מאת המשיב. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בתי הדין לעבודה. כללי ההתערבות של בג"ץ בפסקי דין אלו – ידועים, ואילו העניין שלפנינו אינו עומד באמות המידה הללו. ניסיונן של העותרות לשוות לעתירתן נופך עקרוני, בנוגע לאופן ההכרעה בבקשות לעיכוב ביצוע פסקי דין הניתנים לזכותם של מסתננים ומבקשי מקלט, אינו יכול לעמוד. הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע נטועה בנסיבות העניין הספציפי, והיא נעשית תוך איזון בין מכלול של שיקולים שונים. כך עשה בית הדין הארצי לעבודה בעניין שלפנינו, תוך שהוא מביא בחשבון את זהות המשיב. לא בכדי הכלל הוא שגם ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מעין אלו, על אחת כמה וכמה שאין זה מתפקידו של בית המשפט הגבוה לצדק להיזקק אליהן.

5.העתירה נדחית, ומשלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.